ידע שור קנהו, וחמור אבוס בעליו. ישראל לא ידע, עמי לא התבונן.

ידע שור קנהו, וחמור אבוס בעליו. ישראל לא ידע, עמי לא התבונן.

נ"ל שור בחינת החשובים בעם - כי הוא בהמה כשרה, בכור שורו הדר לו, דהיינו עיני העדה, בחינת דעת - ידע שור קנהו, הוא מכיר מי שעשה עמו טוב - אפילו אם עכשיו אינו טוב לו, אבל "קנהו" - בשעת הקנין, שהקב"ה נתן לנו חיים וברא אותנו (לשון קונה שמיים וארץ), ומוכן לעבדו בשביל הבנה זו, כשור לעול....

חמור בחינת הפשוטים בעם, לשון חומר, כי חמור אין לו דעת, אבל הוא גם מוכן לעבוד "כחמור למשא" ע"י זה שהוא מכיר שהאבוס שלו מלא, יש לו מה לאכול, אז הוא מבין שיש משהו שמיטיב לו עכשיו…

ישראל - בחינת החשובים - לא ידע, לא מקיימים בחינת דעת.

עמי - הפשוטים (חטא העם הזה) - לא התבונן. זאת אומרת שאין עליהם תביעה של דעת, לדעת את ה' רק ע"י זה שבראנו והחייתנו, אבל לפחות שהתבוננו מי נותן להם את אכלם בעיתו - וגם זה, עמי לא התבונן.