פרעה הוא משל ליצה"ר שאינו מניח לישראל לצאת ממצרים לעבוד את

פרעה הוא משל ליצה"ר שאינו מניח לישראל לצאת ממצרים לעבוד את ה' עד שהוא מקבל הרבה מכות, כי סוף כל סוף מחוייב כל אחד לחזור לשורשו.

דם - וַיִּפֶן פַּרְעֹה, וַיָּבֹא אֶל-בֵּיתוֹ; וְלֹא-שָׁת לִבּוֹ, גַּם-לָזֹאת.

צפרדע - משהו מתחיל לפתוח - הַעְתִּירוּ אֶל-יְהוָה, וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים, מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי; וַאֲשַׁלְּחָה, אֶת-הָעָם, וְיִזְבְּחוּ, לַיהוָה.

כנים - אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא… וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם

ערב - לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם--בָּאָרֶץ. דהיינו, אינך צריך לעשות שינויים גדולים. אפשר להשאר ב"ארץ" לשון "רצון" וגם לעבוד את ה'. עונה לו משה, לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ - כשחרב זה בנוי זה, רצון וארציות הם סתירה לעבודת ה'! וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר--רַק הַרְחֵק לֹא-תַרְחִיקוּ, לָלֶכֶת. דהיינו, אם זה סתירה ואין ברירה, אז תצא קצת מהרצונות שלך לקצת זמן, אבל לא רחוק, תחזור מהר למצרים!

דבר - וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם.

שחין - וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם

ברד - חָטָאתִי הַפָּעַם: יְהוָה, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים. הַעְתִּירוּ, אֶל-יְהוָה, וְרַב, מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד.

ארבה - לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים? וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ … לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים. דהיינו, רק מי שבחינת גבר, גבורה, יכול לעבוד את ה' - אבל זה לא בשביל הנשים והטף, קטנות המוחין, חלשי אופי.

חשך - וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג: גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם. שאומר היצה"ר - בסדר, תעבוד את ה' בכל המצוות שנותן לך, גם בקטנות המוחין, אבל לפחות את הבהמיות שבכם תשאירו במצרים! האכילה, שתיה, שינה, וכו'. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ. וְגַם-מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה--כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; דהיינו בכל דריך דעיהו! שולחנו של אדם נקרא מזבח, כי ממנו ניקח לעבוד את ה'!

מכת בכורות - קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי--גַּם-אַתֶּם, גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם. גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ; וּבֵרַכְתֶּם, גַּם-אֹתִי.