1) שני האנשים שנשארו מאנשי דור המדבר והנחילו את ישראל היו

1) שני האנשים שנשארו מאנשי דור המדבר והנחילו את ישראל היו יהושע בן נון - משבט אפריים (דהיינו יוסף), וכלב בן יפונה, נשיא יהודה. נראה לי שהם היו כנגד משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. שמשיח בן דוד יונק ממשיח בן יוסף שלמעלה ממנו - דהיינו מלכות יונק מיסוד.

2) מעניין שהקב"ה הוסיף את האות ה' ליוסף, כדכתיב בהיוסף שמו על ארץ מצריים, ומשה הוסיף אות יוד להושע וקרא לו יהושע. ביחד הוסיפו להם שם "יה".

3) יש לשם יוסף שני אותיות משם הויה "יו", והיה חסר לו רק אות ה' משם הויה. ועם הה' זה "היו" - כל שלושת האותיות של שם הויה. ולהושע היה "הו", והיה חסר לו רק אות י' משם הויה. ועם ה"י" שהוסיף לו משה היו לו "יהו". יוצא שאחרי שהוסיפו להם, היה ליוסף וגם ליהושע כל האותיות משם הויה.

4) יוסף ויהושע מתו שניהם בגיל 110. ובתנ"ך כתוב על קבורת יוסף בשכם מיד אחרי קבורת יהושע.

משה = נצח - חסד (משפיע אור הניצחון) זכר

אהרן = הוד - דין (ע"י הודיה, דהיינו מסך, לא רוצה לקבל) נקבה

יוסף = יסוד - חסד, משפיע למלכות, זכר

דוד = מלכות - דין, לית ליה מגרמיה כלום, מקבל מלמעלה ממנו, נקבה

כתוב בזוהר שמשה היה כמו השמש, ויהושע כמו הלבנה. אולי כי משה היה בחינת נצח, ויהושע בא מיוסף, בחינת יסוד, ששניהם באים מצד חסד ומשפיע, אלא שיסוד מקבל בחינתו מנצח שלמעלה ממנו, כמו שהלבנה מקבל מהשמש.

בית אהרן - פרשת וארא: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי

כנגד הד' עולמות - וכמו כן יש בתפילה,

וזה עיקר יצ"מ וזה שייך בכל עת ובכל אדם, ומחוייב כל אדם לידע שסוף כל סוף מחוייב להתברר ולהתצרף ולהתלבן בכדי שתבא נשמתו למקורו הראשון אשר לוקח משם.

נראה לי שהבית אהרן מרמז במילותיו ממש לד' בחינות אלו:

להתברר - לשון של הוצאת הטוב מהרע - והוצאתי

להתצרף - להוציא הרע שנשאר בנו - כמו שהסביר מקודם - והצלתי אתכם מעבודתם, מעבדות היצה"ר

להתלבן - דהיינו כמו שהסביר את המילה "וגאלתי" שמחוייב כל אחד להחזיר נשמתו טהור כמו שקבלה.

וכשמקיים כל השלשה דברים הנ"ל, אז ולקחתי אתכם לי לעם - אנו נעשים עמו של הקב"ה. כמו שאומר כאן, בכדי שתבא נשמתו למקורו הראשון אשר לוקח משם. לוקח, לשון ולקחתי. ולשונו מדויק כדבש!