(אמרתי ווארט ולא זוכר אותו טוב)
(אמרתי ווארט ולא זוכר אותו טוב)
א וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. ב וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ--מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה--אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה: מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה. ד וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה--וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ה וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ--כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא.
לבת אש - התלהבות. מתוך הסנה - שפלות.
גופו של אדם הוא סנה שבוער - מפליא לעשות, שקושר דבר רוחני עם דבר גשמי,כשאדם זוכה לשים לב לשני הפכים אלו, אז וירא ה' כי סר לראות - והוא קורא לבן אדם. ואז הבן אדם מרגיש שרוצה לטפס מעלה מעלה, אבל הקב"ה אומר לו - אל תקרב הלם (לשון מלכות) לפני שאינך מוריד נעליך - הדברים הפחותים וגשמיים מעל רגליך -מההרגל שלך (או מלשון מנעול, שהלב נעול מלתת לאור ה' להיכנס). רק אז תזכה להיקרב הלם.
"אדמת" קדש - אדם-מת קדש הוא, אדם כי ימות באהל, איש תם (אותיות מת) ישב אהלים.