מוצאי שבת פרשת ויקרא - זכור

וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר, רֵאשִׁית הַחֵרֶם, לִזְבֹּחַ לַה' אלוקיך בַּגִּלְגָּל

"ראשית גוים עמלק" - עמלק מסתיר עצמו בתוך הטענה "לִזְבֹּחַ לַה' אלוקיך". (עושה עבירות כמצוות). אבל - הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים.

כתוב בזוהר

עמל ואון הן הזכר והנקבה של עמלק

בלעם + בלק = עמלק

בלעם אמר - לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל

בית אהרן:

אצל המן כתיב - השב עמלו בראשו

עמלק בחינת עמל - ואתה עיף ויגע ולא ירא אלוקים

וכתיב - וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו

לא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל - (המשל הידוע ממגיד מדובנו שהקוצקער רבי אהב).

כל אחד נולד עם עמלק - דהיינו הגשמיות שבתוכינו, כדכתיב:

יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה (לשון עיף).

בית אהרן:

"אשר קרך בדרך"

קרך לשון:

1) קורה - מכביד עלינו, ומכסה עלינו כקורה (ראש)

2) קרירות - בלב (תוך)

3) קרי וטומאה (סוף)

מראש ועד סוף אין בו מתום