הפעם אודה את ה' - חלק ב'

וכמו שאמרנו לעייל, בדור שלנו יש כמה וכמה חידושים של שבחי הא-ל יתברך. ואני הקטן זכיתי להכיר כמה מהם שאולי לא הכיר אדם מעולם (דהיינו את האפשרות העצומה לשבח את ה' על ידם). והנה עוד כמה מהם:

א' - להכיר שהקב"ה נמצא ממש בתוך הקול דממה דקה של עולם ה-QUANTUM , ששם אין בחינת זמן, ואין עילה ועלול, ושם ממש מסתתר ה' יתברך ומשתמש בה- FLUCTUATIONS שבתוך ה-QUANTUM FOAM לבנות את עולמו ולהשפיע בו חיות בכל רגע ורגע, ומנהיג את עולמו משם - עד לגלקסיות הגדולות ועד היקום כולו, שהוא בגודל 14 מיליארד שנות אור!

ב' - ומי היה פעם יכול לדבר פעם על היחס בין הגודל העצומה של היקום לדברים הכי קטנים ביקום? כי הקב"ה נמצא ממש בתוך ה-PLANCK LENGTH וה-PLANCK TIME, והם הם ממש ה-BUILDING BLOCKS של היקום כולו.

(There are approx 60 orders of magnitude in size from the smallest conceivable thing to the largest! From 10 to the −35: Quantum foam, until 10 to the power of 24: Visible universe)

ג' - מי היה יכול לדמיין פעם על החכמה האין סופי שנמצא בה-FINE TUNING של כל כללי הפיזיקה, ושהכל עובד עם EQUATIONS ומטמטיקה עמוקה, ואם אחד מה-CONSTRAINTS של כללי הפיזיקה היו שונים אפילו בחלק אחד מתוך מיליון, לא היה יכול העולם להתקיים כלל! (למשל, כח המשיכה, ה-STRONG FORCE, ה-WEAK FORCE, וכו' וכו').

ד' - חז"ל אמרו שהקב"ה מזין "מביצי כינים עד קרני ראמים" ולא היו יכולים לדבר מזה שהוא מזין גם את ה-BACTERIA ואפילו מה-VIRUS, שהם לפחות פי מיליון יותר קטנים.

ה' - לשבח להקב"ה מבחינת הזמן. שעד עכשיו ידעו רק מששה אלפי שנין, מן אדם הראשון והלאה עד היום, כי התורה מדברת רק ממבט האדם ולא ממבט הקב"ה. ובששה ימים שקדמו לאדם הראשון עדיין לא היה מי שיכיר משמעות של המושג "זמן". כי רק אצל האדם יום אחד הוא מורגש כ-24 שעות. אבל אצל הקב"ה שאין אצלו זמן כלל, ודאי צריכים לומר שכל יום המוזכר בבריאת העולם הוא "תקופה" או "שלב" של הבריאה, ולא 24 שעות. וכל שלב יכול להיות מיליארדי שנים. (וגם א"א לפרש כפשוטו ויהי ערב ויהי בוקר כ-24 שעות כי בימים הראשונים עוד לא נברא השמש!) וכן כתיב: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר. והגם שחז"ל לומדים מזה שיום אחד של הקב"ה הוא אלף שנים, זה רק ביחס לאדם, אבל ביחס להקב"ה בעצמו בודאי אין המושג של זמן שייך כלל, וכן מדויק בפסוק שאין אלף שנים בעיניך כיום, אלא כיום אתמול שכבר עבר, דהיינו ממבט על כל הבריאה כולה מתחילתה ועד סופה כמו שכבר עבר, שזהו מחוץ לזמן לגמרי.

ורק היום אנו רואים את היקום כולו, ומבינים לפי קצבת ההגדלה שלו שהעולם נברא במשך יותר מ-14 מיליארד שנה ביחס לאדם (כשהוא מסתכל אחורה). וכמה אנו צריכים לשבח ולרומם להקב"ה שברא עולם במשך זמן כ"כ ארוך שא"א לאדם להשיג כלל וכלל, כי אצל הקב"ה לא חשוב זמן לכלום! ורק היום מכירים גם המדעים ש"זמן" הוא בריאה בפני עצמה ויכולים לשבח להקב"ה בזה שהוא למעלה מן הזמן!

ו' - זכיתי להכיר גם הבנה אחרת לגמרי במילים "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", שהדבר הכי חשוב והיקר שהקב"ה משפיע לכל חי זהו "רצון". כי בלי רצון לא יכול אפילו היצור הכי קטן לזוז כלל, כי בשביל מה יזוז, ומה מניע אותו? ובזה שסבלתי פעם מדיכאון חמור, זכיתי לראות את המתנה הנפלאה הזאת של "רצון" בחוש, אחרי שריפא אותי ה' בחסדו הגדול, ואז הכרתי ש"רצון" הוא בכלל לא מובן מאליו, ואנו צריכים להודות ולהלל להקב"ה בכל עת שהוא "משביע לכל חי רצון".

7. (1 billion today).5 billion species since beginning, chazal probably knew of barely 1000 species. The complexity of the tree of the evolution of life. And the ability of life to survive over 1 billion years through reproduction, you might say almost as one giant super-organism that spans a billion years and some 5 billion species through the ability of life to adapt to every conceivable environment, from the coldest and deepest to the hottest and driest places on Earth.

8. The complexity of life, even the smallest living cell being like an entire city with dizzying complexity that would take a human a thousand years and still wouldn’t understand 1% of how a cell really works.

9. That the human being is like an entire universe in relation to the smallest atomic levels, as we are to the universe as a whole.

תתן אמת ליעקב

אמת = א' מת. א' הוא רמז לאדם (גוף עם שני זרעות) כמו שכתוב בזוהר שיר השירים על הא' הגדול שבתחילת קהלת. וזהו "אדם כי ימות באהל".

ויעקב איש תם יושב אוהלים, ת"ם אותיות מ"ת. והמילה אמ"ת מסמל - אני ראשון ואני אחרון ומבעלדי אין אלוקים. בחינת מת הוא "אני אחרון ומבעלדי אין אלוקים" - בלי "אני ראשון", דהיינו תשובה מיראה שזדונות נעשין לו כשגגות.

אמת בגימ' "אין מספר", כי כשזוכה האדם לתשובה מאהבה אז רואה שכל מה שעבר, אפילו הנפילות שלו, היו לטובתו ונעשין לו כזכויות. ולכן יעקב היה בתחילה איש תם, דהיינו שהמית עצמו עד שהשיג תשובה מיראה, אבל אנו מבקשים תתן אמת ליעקב, שיתוסף לו הא' גם על העבר, ואז יזכה לבחינת ישראל.

ואולי לכן זכה יעקב לשם ישראל רק אחר שניצח המלאך של עשיו, שהוא השטן. כי רק אז זוכה האדם לראות שגם העבר שלו היה לטובתו, כי ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים עמו, ורואה בחוש איך שהקטיגור נעשה לו לסניגור, ואבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה.

ואמ"ת שווה 441, וישרא"ל שווה 541, אולי כי ישראל הוא בחינת אמת + קומה שלימה מצד הכלים (10 ספירות שכל אחד כלול מעשר). זאת אומרת, שחותמו של הקב"ה אמת, כי זה בחינת אורו יתברך - אני ראשון ואני אחרון וכו', ו-100 הוא בחינת שלימות הכלים שהוכשרו לקבל אורו יתברך. ושניהם ביחד הם בחינת ישראל. משא"כ יעקב לבד הוא רק הכנה לבחינת ישראל, שממית עצמו וע"י זה זוכה להשיג שכר ועונש מכאן ולהבא (בהווה ועתיד). אבל רק כזוכה להשיג גם בהשגחת טובו בעבר גם, אז זוכה לשלימות הכלים שזה בחינת ישראל.