וַיַּעַל מֵעַל אַבְרָהָם

כב וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. כג וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים.

איזה צורך יש בפסוק כב'? אולי כי אחרי שה' צוה אותו ובירך אותו אם כ"כ הרבה ברכות והבטיח לו בן משרה, הרי אין כאן שום ניסיון! ולכן כתיב שה' כביכול עזב את אברהם אחרי כן, הסתיר עצמו ממנו, ואז היה אברהם מבולבל והתייעץ עם ענר אשכול וממרא כמו שאומרים חז"ל, עד שהחליט לפעול באמונה.