ג' חלקי התפילה

יש לתמוה על עניין התפילה, כי ידוע שאין כמעט איש אחד שיכול לכוון בכל התפילה, ואפילו אנשים חשובים ורבנים גדולים אינם מצליחים על פי רוב לכוון בעת התפילה (רוב הזמן). אז מה זה שווה?

ויש לומר שתפילות כנגד קרבנות תקנום. ובקרבן יש 3 חלקים:

א' מעשה הקרבת הקרבן.

ב' התשובה ולב הנשבר של מקריבי הקרבן שנאמר - כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה. זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה.

ג' הכוונות של ייחודים ותיקונים של הכהנים שנעשה ע"י ההקרבה בעולמות העליונים.

ונראה לומר כי עצם מעשה התפילה, בזה שאדם מתחיל את יומו - או מפסיק באמצע יומו וכו' לעמוד לפני ה' בתפילה, עצם המעשה הוא כמו הקרבת הקרבן.

ואם ליבו נשבר בקרבו אפילו שעה אחת, כי יודע את מר נפשו, וגם יודע שאינו מכוון כראוי בתפילה, זה נחשב ללב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה.

ובאמירת המילים שקבעו לנו אנשי כנסת הגדולה, שהם כללו במילים אלו את כל הכוונות והייחודים שצריכים כדי לפעול מה שצריך בעולמות העליונים. וכמו שאין בעל הקרבן צריך לידע כוונת הכהנים, כך אין אנו צריכים לדעת כל הכוונות במילים שאנו אומרים, והעיקר הוא הלב נשבר והמעשה שאנו עומדים לפני ה', ואז ממילא המילים הקדושים פועלים מה שצריך.