ששת ימי הבריאה הם כנגד שתא אלפי שנין. השני ימים הראשונים, שהם כנגד חסד וגבורה, הם שני אלפים תוהו, כי עוד לא ניתנה התורה. והתורה ניתנה באלף השלישי, שהוא כנגד יום השלישי, יעקב, ת"ת, פעמיים כי טוב, כי הט

והתורה הוא סוד הג' קוין, ולכן ניתנה בחודש השלישי, ביום השלישי, ע"י משה השלישי של האחים, משבט לוי, שלישי לשבטים, ומשולשת בתורה נביאים וכתובים, וכו'

יוצר אור - חסד

ובורא חושך - גבורה

עושה שלום - ת"ת… יסוד

ובורא את הכל - מלכות (הכל אותיות כלה, כידוע שהיא מלכות)

רם על כל גוים ה' - ר"ם = 240 = עמלק, ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד

ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור - מלחמה לה' בעמלק מדור דור

ה' בשמים כסאו - כי יד על כס י-ה, אין הכסא שלם עד ר"ם על כל גוים ה'

תחת השמש

הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.

מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל-עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

מסתבר ששבע הרקיעים שמונים חז"ל נמצאים "תחת השמש". (וזה גם כתוב מיד אחרי ששלמה המלך מונה שבעה הבלים, עיין קהלת רבה א' ב). ושמש הוא בחינת ז"א, שהוא כלולה מז' המידות שנבחנים ל"תחת השמש". כי שבעה המידות הם עולם הבנין, ושם נמצאת כל עמלו של אדם לתקן המידות (ממטה למעלה). ולכן כתיב כמה וכמה פעמים בקהלת שכל העמל של אדם וכל הרעות שבעולם הם תחת השמש. כי ז"א הוא מרכבה לבינה, ומבינה ולמעלה אין עמל ואין רע, והכל אור וטוב.

ומצאתי כתוב "תחת השמש" בסך הכל 26 פעמים בקהלת, וידוע שהקב"ה מנהיג את עולם הגשמי--שהוא תחת השמש--ע"י שם הויה שהוא 26, וגם ידוע שהוא מנהיג את העולם ע"י 26 "כי לעולם חסדו" שמונה דוד המלך בפרק קלו'.

ומַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל-עֲמָלוֹ, כי הדבר היחיד שהוא יתרון לאדם מכל עמלו הוא בחינת "מה", דהיינו שיכיר שאינו עושה כלום - כמו שאמר משה רע"ה ואנחנו מה, וגם שאינו מבין כלום - שזהו חכמה - כח-מה. "ומותר אדם מן הבהמה אין". ש"אין" הוא גם בחינת מה, כדכת' והחכמה מאין תמצא (איוב כח' יב).

ומצאתי פלא גדולה. חז"ל אומרים שמן הארץ עד לרקיע הוא מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של כל רקיע הוא מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע יש מהלך של חמש מאות שנה (חגיגה יג' א).

וידוע בחז"ל ששיעור מהלך אדם בינוני במשך יום אחד הוא עשר פרסאות. ופרסא = 4 מיל. וברומא העתיקה שימש המיל לציין 1,000 מידות אורך רומאיות, שנקראו פאסום, מרחק השווה לכ-1,479 מטר. (ע"י הנוהג ברומי להציב אבני דרך לאורך הדרכים במרחק מיל אחת מהשנייה מאפשר לדעת בדיוק רב את מידת המיל הרומי).

1,479 מטר = 1.479 ק"מ כפול 4 מיל (פרסא) כפול 10 פרסאות (מהלך יום אחד) כפול 365 ימי השנה (מהלך שנה אחד) כפול 500 = 10,796,700 ק"מ (מהלך חמש מאות שנה) כפול 14, שהם שבע רקיעים והמרחק ביניהם = 151,153,800 ק"מ, שזהו בדיוק המרחק של כדור הארץ מהשמש!

Google: Earth's average distance to the Sun is about 150 million kilometers from the Sun.