מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה

"אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".

מבואר בזוהר ובבעל הסולם ש"זה" הוא בחינת יסוד, והוא מחובר לגוף מלמעלה, (ז"א) שנקרא "שער השמים", וגם מחובר לנוקבא למטה הנקראת "בית אלוקים".

ויעקב ראה את הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, דהיינו שראה כל הקומה בעת גמר התיקון, כשהיסוד מחבר ז"א למלכות כדי להשפיע לה.

ובחינת יסוד הוא כמו סולם שעובר מלמעלה עד למטה, כידוע שהלולב שהוא כנגד יסוד, הוה למטה מכל המינים וגם למעלה מכל המינים.

כתיב וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.

פסוק זה מתאר את גמר התיקון כידוע, ואולי "אלוקינו זה" - הוא הנוקבא, ו"זה הויה" הוא ז"א. ולעתיד לבוא יהיה קומה שלמה, פעמיים "זה", כמו שראה יעקב אבינו בנבואתו. אבל בקריאת ים סוף כתיב רק "זה אלי ואנוהו" פעם אחת. כי הקב"ה גילה אז שהוא שולט על המלכות - "אלי", אבל ז"א עדיין לא היה יכול להשפיע לה כראוי לפני קבלת התורה וגמר התיקון.

ולמה דווקא יעקב ראה מראה זו? כי ע"י בחינת יעקב, שהוא הבריח התיכון יהיה גמר התיקון, כי הוא מחבר ז"א לנוקבא ע"י יוסף הצדיק.