עשייה: בעזרת נשים היו השלכות של השמן והעצים והסולת וכו' שזהו בחינת הכנה. וכולם מותרים ליכנס לשם חוץ מטמאים שאינם יכולים להכין עצמם לעבודה כל זמן ששרץ בידם. כי לפני שמכינים עצמם לעבודת ה' צריכים לעשות

בריאה: אחרי ההכנה מגיע שלב העבודה: בעזרה היו עזרת ישראל ועזרת הכהנים, ששם עושים את העבודה של שחיטת הבהמה שבתוכנו, דהיינו מסירת נפש לה' והקרבת כל תוכנו להקב"ה באמונה וביגיעה. ויש שם גם ניסוך היין והסולת שמסמלים תאוות אכילה ושתייה, ועל כל קרבנך תקריב מלח שמוצץ את הדם, כי הכל נותנין לה'. ויש בחינת עולה ויש בחינת שלמים, שהוא חצי לה' חצי לכם, כי הכל תלוי לפי מדריגת עבודת האדם.

יצירה: אחרי המסירת נפש והיגיעה, נכנסים להקודש שהוא דרגה הרבה יותר נעלה, כי אחרי שהאדם כבר נכנס לקדושה אז מגיעים להקטרת הקטורת, מלשון בחד קיטורא אתקטרנא ביה, ולבחינת לחם הפנים, שהאכילה שלנו נעשה ממש מנחה לה', ולשמן והאור של המנורה, שהוא בחינת חכמה, כשמן הטוב יורד על הזקן…

אצילות: קודש הקדשים, ששם ה' מדבר אל משה מבין שני הכרובים ממש.

ואולי כנגד בי"ע מרמזת הפסוקים:

(בריאה) העזרה: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. שהוא עזרת ישראל לוויים וכהנים גם יחד.

(יצירה) ההיכל: כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו.

(אצילות) קודש קדשים: כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם. (ועיין בסוף אידרא זוטא שפסוק זה מרמזת על עבודת הכהן גדול ביום הכיפורים, ובאמירת פסוק זה יצא נשמת רשב"י בכלותו על שרשו ממש).