שלוש עשרה מידות

ואולי השלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם הם בחינת תורה שבעל פה, כי תורה שבעל פה הוא ערבוביה של טוב ורע, ורק ע"י ה-13 מידות אפשר לברר הטוב מהרע. ולכן הם כנגד השלוש עשרה מידות של רחמים, כי תורה שבכתב הוא בחינת ר"ח-מים (אש דת למו). ובעולם הזה, שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע, ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלי שיתוף של מידת הרחמים.

ולכן, כשישראל עוסקים ב-13 "מידות" למטה, מתעוררת ה-13 "מידות" של רחמים למעלה, מצד הבורא. (ולכן הם נקראים 13-מידות שהתורה נדרשת בהם, ולא 13-כללים או כדומה, כי הם ממש אלו כנגד אלו).

Zohar Chadash Sifra Tanina 58

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מקף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. נָטִיל תְּלָת אַבְנִין וְזָרִיק לוֹן לְגַבֵּי עֵלָּא. וְכַד זָרִיק לוֹן אִתְעֲבִידוּ אַבְנָא חֲדָא, וְאָמַר לְמָארֵי מְתִיבְתָּא, קַבִּילוּ הַאי אַבְנָא לְגַבַּיְכוּ, דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי בְּגָלוּתָא וְלֵית בָּכוּ מָאן דְּיִתְּעַר לְגַבָּהּ לְרַצָּאָה לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּמָּה מָארֵי מִדְרָשׁוֹת דְּאִנּוּן חֲבֵרִין לְגַבַּיְכוּ, צַוְחִין בְּכָל יוֹמָא וְלֵילְיָא בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה, בְּכַמָּה קוּשְׁיָן. וְצַוְחִין בָּהּ בְּכַלְבִין דְּאָמְרִין הַב הַב. כְּגַוְנָא דְּגֵיהִנֹּם דְּצָוַח הַב הַב, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָּנוֹת הַב הַב. הַב לָן עוּתְרָא בְּעָלְמָא דֵּין. הָב לָן עוּתְרָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה וְיִתְּנוּ לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְלֵית מָאן דְּיִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְתָא, לְסַלְקָא בֵּהּ שְׁכִינְתָּא מִן גָּלוּתָא, וּלְיַחֲדָא לָהּ עִם בַּעְלָהּ דְּאִנּוּן אֲטִימִין דְּעַיְנִין סְתִימִין דְּלִבָּא, וּבְגִין דָּא קָלָא נָפַק בְּכָל לֵילְיָא כַּד נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּסַלְקִין נִשְׁמָתִין קַמֵּהּ, וְהַהוּא קָלָא אָמַר קְרָא כְּדִכְתִיב (ישעיה מ) קוֹל אוֹמֵר קָרָא. זִיל וְאִמָּא לוֹן דְּיִשְׁתַּדְּלוּן בְּאוֹרַיְתָא לְחַבְּרָא שְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּגַוְנָא דְּדָוִד דְּאָמַר (תהלים קלב) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי לְעַפְעַפַּי תְנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'. וְאִיהוּ הֲוָה מִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא לְחַבְּרָא אִמָּא, דְּאִתְּמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ עִם בַּעְלָהּ. דְּהָא שְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד אִתְקְרִיאַת גְּמִילוּת חֲסָדִים. וּמִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה אִתְקְרִיאַת עֲקֵדָה וְקָרְבְּנָא. וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרִיאַת תּוֹרָה. וְלֵית מָאן דְּיִתְּעַר לָהּ בְּאִלֵּין מִדּוֹת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה נא) אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹ'. וּבְגִין דָּא קָלָא אָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר. דְּלָא מִשְׁתַּדְּלִין אֶלָּא לְדַבְּחָא בִּשְׂרָא, ואִלֵּין אִנּוּן עַמֵּי הָאָרֶץ ואִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלִין בִּגְמִילוּת חֶסֶד וּבְאוֹרַיְתָא, לֹא מִשְׁתַּדְּלִין אֶלָּא לְגַרְמַיְהוּ, וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְכָל אִלֵּין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלִין בֵּהּ לִשְׁמָהּ, רוּחָא קוּדְשָׁא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא עָלַיְהוּ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים עח) וַיִּזְכֹּר כִּי בָּשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב.

וְאִית דְּלָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות א) וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, דָּא קוּשְׁיָא, בְּחֹמֶר, דָּא קַל וָחֹמֶר. וּבִלְבֵנִים בְּלִבּוּן הַהֲלָכוֹת. דַּעֲלַיְהוּ אִתְּמַר וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתְּנוּ. בְּכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, דָּא בָּרַיְתָא. אֶת כָּל עֲבוֹדָתָם, דָּא פִּסְקָא. אֲשֶׁר עָבְדוּ בָּהֶם בְּפָרֶךְ פִּרְכָא. כַּד מָטוּ לְעָמְקָא שֶל הֲלָכָה אִתְּמַר בְּהוֹן לֵית הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִנּוּן מָארֵי (תורה) דְּמִשְׁתַּדְּלִין בָּהּ לִשְׁמָהּ, תְּרִיסִין דְּבֵהּ מִדְרָשָׁא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיְּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ.

וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֹנִי. דְּאוֹקְמוּהּ בֵּהּ, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (ישעיהו כ״ו:י״ט) יִחְיוּ מֵתֶיךָ. אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר י״ט:י״ד) אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל. דְּוַדַּאי בְּהוֹן אִתְקַיְּמַת שְׁכִינְתָּא. וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָחַיָּא לוֹן בֵּהּ. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ כָּל הַמְקַיִּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ וְגוֹ'. נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן אִם נבלת בְּהִתְנַשֵּׂא. וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה, לַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא.