וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא

אחרי חטא אדם הראשון השפע נהיה בהסתרה ויורד רק ע"י הרבה יגיעה, כמו שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם. ואחר שנֹחַ אִישׁ צַדִּיק תיקן קצת את העולם, נהיה קצת יותר קל להוציא לחם מן הארץ (כמ"ש זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ). כי ארץ הוא לשון רצון, שזהו הכלי עבור השפע, אבל להוציא את הלחם מן הרצון לבד היה קשה עדיין, כי החטא גרם להסתרה. אבל כשהאכיל הקב"ה את המן לישראל, כמו שכתוב בהמשך הפסוק וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה, לא היה להם כל צורך ליגיעה, אלא שהרצון לבד הוציא להם את הלחם (מן הארץ). ואולי לכן נקרא שמו מ"ן ר"ת "מיין נוקבין", שהוא בחינת הרצון והכלי עבור השפע, בלי שום צורך ליגיעה.

וליתר ביאור, אולי יש לפרש את הפסוק "כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" דהיינו שלא ידעו שהמ"ן אינו אלא תוצאה של בחינת מה, בגמט' אדם. כמו שנאמר ואדם אין לעבוד את האדמה, וכמו שפירש רש"י ומה טעם לֹא הִמְטִיר לפי שאדם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה ואין מכיר בטובתן של גשמים וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים ע"כ. דהיינו שלפני אדם לא היה עדיין מ"ן להביא את השפע. אבל אחר שהיה אדם בעולם, היה אפשרות של בחינת "מה", שזהו שלמות האדם כמו שכתוב מה אדם ותדעהו, דלית ליה מגרמיה כלום, וכמו שאמר משה ואנחנו מה, כי משה היה שלמות האדם. ואז יש מ"ן, שהוא כלי שלם, כמו שאמר דוד המלך, שהוא תיקון לאדם הראשון, ליבי חלל בקרבי, שבחינה זו מאפשר את השפע לבא בלי צורך לשום יגיעה כי הכלי ריק לגמרי. אבל כל זמן שיש תחושה של כוחי ועוצם ידי, שהוא תוצאה מן החטא של אדם הראשון (כי חשבו שע"י אכילה מעץ הדעת וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים - לשון יש לאל ידי, דהיינו שאני עושה משהו), הרי זה פוגם בכלי ומעכב את השפע מלבוא. ולכן הקללה של בזעת אפיך תאכל לחם הוא תוצאה ישירה של החטא. ובזה הקללה לא רק שיש צורך ביגיעה, אלא שיש הסתרה בזה שהאדם מרגיש שהיגיעה שלו הוא הגורם להוצאת הלחם מן הארץ, (כי העונש הוא מדה כנגד מדה, כמו שנאמר אם תלך עמי בקרי אלך עמכם בחמת קרי).

ולכן אולי רק אחרי כל הניסים שראו במצריים ועל הים היו ישראל מסוגלים לקבל את המ"ן בלי שום יגיעה, כי היה להם הכרה ברורה שרק הקב"ה עושה הכל, וזה נקרא כלי שלם שמאפשר את השפע ע"י מ"ן לבד, בלי שום טרחה.