טוב שברופאים לגיהנום

צריך להבין מדוע אמרו חז"ל: "טוב שברופאים לגיהנום". הרי כתוב בתורה "ורפא ירפא", והרי הרופא גומל חסדים גדולים עם הבריות, אף יותר מרוב בני האדם?

ואולי חז"ל מלמדים אותנו שלא יאמר אדם: "איני רוצה לעשות דברים גדולים וטובים בעולם, כגון קירוב רחוקים או להיות רב לקהילה, שמא תצא תקלה על ידי; שמא אומר דבר שלא כהוגן; שמא אגרום למישהו להתרחק. והלא שב ואל תעשה עדיף!".

על כך אומרים לנו חז"ל: אפילו טוב שברופאים לגיהנום. אפילו רופאים שעושים כל כך הרבה טוב וחסד עם הבריות, ומקדישים את חייהם לרפואתם, גם הם יטעמו גיהנום, כי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". ובוודאי יהיו מצבים שבהם יצטער חולה מחמת טעות וכדומה.

אבל חס ושלום שימנע האדם את עצמו מלעשות כל מה שבידו לעשות בעולם: ללמד תורה, לקרב את הבריות, וגם לרפאות אחרים אם אפשר. ואל יחשוב על עצמו ועל שלמותו, אלא על טובת אחרים ועל מה שביכולתו לפעול למענם. וה' הטוב יגמור בעדו.