כל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן… הגמ' אומר שאמן הוא אל מלך נאמן.

מה הענין הגדולה של אמן?

אל הוא בחינת חסדים - מלך הוא בחינת מלכות- הסתרה, נאמן - ואמונתך בלילות - שאפילו שלא רואים אותך, אתה נאמן להיות תמיד בבחינת חסד אל כל היום. וזה כל התיקון של מלכות, בא חבקוק והעמידן על אחת. ולכן, כל פעם שמישהו מודה לה' מבחינת הוד - מלכות - ואני מתחזק באמונה ועונה אמן בכל כוחי, שאני מודה בגדלות (חסד) ה' אפילו בהסתרה, זה פותח כל השערים של שפע, פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים.