לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה. ותמוה, כי הרי אמרו אח"כ "שמתוך שלא לשמה בא לשמה", אז למה לעולם? ואולי כי לשמה הוא דרגה גבוה, ועל ידו זוכים לדברים הרבה, ואין אנו חפצים במדרגות גדולות וב"דברים הרבה", ואנו

לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה. ותמוה, כי הרי אמרו אח"כ "שמתוך שלא לשמה בא לשמה", אז למה לעולם? ואולי כי לשמה הוא דרגה גבוה, ועל ידו זוכים לדברים הרבה, ואין אנו חפצים במדרגות גדולות וב"דברים הרבה", ואנו לומדים אפילו בלי הרגשת אור האמונה שהוא תענוג נפלאה, ואנו חפצים רק לעבוד את ה' ביגיעה. ואין מדרגות ענייננו כלל, כי הנסתרות לה' אלוקינו ואין לנו אלא לעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת. ובכך צריך להיות כוונתינו "לעולם". ואם אתה עושה כן, ממילא ה' יביא אותנו לדרגת לשמה ו"לדברים הרבה", כל עוד שאנו מרגישים עצמנו "לעולם" כאילו לא הגענו לשום דרגה של לשמה…