אמונה

אמונה היא היסוד של כל התורה כולה שנאמר בתהילים "כל מצוותך אמונה" (קיט, פו), וכן אמרו חז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב, ד), דהיינו שאפשר לסכם את כל התורה כולה במילה אחד: אמונה.

איזה כלים נדרשים לאמונה?

בכדי לענות על שאלה זו, קודם צריכים לברר את עניין האמונה. ונראה שיש ארבע סוגי אמונה:

א, תורשתי – דהיינו מה שירשנו מהורינו ומה שלמדנו בבית ספר ומהסביבה וכדומה.

ב' – אמונה על בסיס הבנה, דהיינו מה שאנו מבינים בעצמינו על העולם ורואים את הבריאה הנפלאה והשגחת ה' על כל דבר, ושאין העולם הפקר ושיש מנהיג לבירה, וכו'

ג' - אמונה למעלה מן הדעת, דהיינו אע"פ שאיננו מבינים, אנו בוחרים בדרך האמונה וסומכים על הקב"ה ועל חכמינו ז"ל להנהיג ולהדריך אותנו, אפילו כשקשה, ואפילו כשאיננו מבינים.

ד' – אור האמונה, שזהו אמונה שהקב"ה נותן לאדם במתנה, שזה דרגה של אמונה שצדיקים משיגים ע"י דביקותם ומתוך עשיית המצוות ולימוד התורה ביגיעה גדולה. ואור זה הוא אור הגנוז שמתגלה לבעלי מדריגה.

כיצד אפשר להשיג אמונה?

ובכן, הסוגים שהסברנו לעייל הם בעצם סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. ועל סולם זו אנו צריכים לתפס למעלה, מדריגה אחרי מדריגה. וכל אחד יכול להגיעה לאור האמונה, אבל צריכים קודם להתחיל בדרגה א' – דהיינו ללמוד מההורים ומהמורים, ומהסביבה, כדכתיב שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך (דברים לב' ז').

ואחר כך, ככל שהבן אדם גודל ושכלו מתבסס, הוא מתחיל לבנות את האמונה בדרך התבוננות, כמו שאומרים חז"ל על אברהם אבינו, בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו. וכמו שאומר הפסוק, שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, שהאותיות של "מי" ו"אלה" = "אלוקים". ואלהי-ם גם שווה בגימטריה ל"הטבע" כי מתוך הטבע אפשר לגלות את גדלות הבורא.

ולכן גם בשמונה עשרי אנחנו אומרים "אלוקינו ואלוקי אבותינו". כי האמונה שלנו צריכה להיות גם מבחינת עצמינו (דהיינו אלוקינו – אלוקים שלנו) וגם מבחינת אבותינו, דהיינו מה שירשנו ולמדנו מהדורות הקודמים. כי שניהם הכרחיים ליהודי, כי אין אנו יכולים לסמוך על הבנתינו לבד לבסס את אמונתנו, אלא חייבים גם ללמוד ולסמוך על "שאל אביך ויגדך זקינך ויאמרו לך". ומצד שני, אם סומכים רק על מה שלימדו אותנו ואין מחפשים את האמונה גם בשכלינו, לראות את השגחת ה' בעולם בכלל, ובחיינו בפרט, אז האמונה שלנו תמיד תשאר בדרגה מאוד נמוכה. ובאמת חבל שיש הרבה אנשים שהאמונה שלהם לא התקדם כלל מאז שהם היו בגיל 7.

ואחרי שתי מדרגות הנ"ל, כשיש לנו כבר אמונה מבוססת על שתי רגליים, אזי אנחנו צריכים להתקדם לדרגה של אמונה למעלה מן הדעת, דהיינו להאמין ולבטוח בהקב"ה אפילו כשהכל חשוך, אפילו כשלא מרגישים את השגחת ה', ואפילו בהסתרה בתוך ההסתרה. וזהו עיקר נסיון האמונה, כמו שמצאנו בתורה שאחרי קריעת ים סוף כשכל אחד ראה גדלות ה' עין בעין ממש, אבל מיד אחרי זה הם נסעו שלושה ימים במדבר ולא מצאו מים לשתות, כי הקב"ה רצה לנסות אותם לראות האם הם יאמינו בו אפילו כשהוא מסתיר את עצמו. ובאמת נכשלו בזה, והתחילו לשאול היש ה' בקרבינו אם אין, ומיד ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, כי רפו ידיהם מן התורה – דהיינו מהאמונה, כמו שהסברנו לעייל (שכל התורה הוא בעצם אמונה).

אבל כשיהודי מתגבר ומתרגל את עצמו למדת האמונה למעלה מן הדעת, והוא מחשיב כל מצווה כמוצא שלל רב, ותמיד סומך ובוטח בה' בכל מצב ובכל זמן, אז הוא מקבל מהקב"ה מתנה של אור אמונה, והוא מתחיל להרגיש את האור הגדול שיש בתורה ומצוות ובעבודת ה'.

שהקב"ה יזכנו לעבדו באמת ובאמונה כל הימים, למצוא חן בעיניו ולתת לו נחת רוח. אמן