אין שלום אמר ה' לרשעים

אין דבר מבוקש יותר לאדם מהשלום. ואפילו כשבני אדם עושים מלחמות, הם רק מבקשים שבסוף יהיה שלום לפי דמיון שכליהם. ואפילו כשנכשלים בעבירות ר"ל אנחנו עושים זאת כי אין לנו כח להלחם עם היצר הרע ומדמיין בנפשנו שאם רק ניתן לו מה שרוצה הוא יניח אותנו לשלום. אבל... אין הדבר כן, וכשביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רגזו של יוסף, אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז. ולכן צדיקים תמיד מחפשים עבודה, דהיינו יגיעה ואמונה, ולא מנוחה והשגה שהוא בחינת שלום. כי שלום הוא בחינת עוה"ב, כמו שבת שלום. ואין הצדיקים נותנים מרגוע לנפשם כל ימי חייהם. אבל הפלא הוא שדווקא מי שעושה כן זוכה לבחינת שלום ושלווה פנימי, ומה שיותר האדם רודף אחר עבודת ה' הוא זוכה להרגיש את החירות של התורה ואת ה"רב שלום בניך א"ת בנייך אלא בונייך", אבל אין שלום אמר ה' לרשעים. כל מה שרודפים כדי למצוא מרגוע לתאוותם, נהיים יותר ויותר עבדים לפרעה, והיצר הרע רודה בהם תמיד למלאות תאוותם עוד ועוד...