וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וַיַּח
דרועא ימינא של משה הוא בחינת חסד, ודרועא שמאלא של משה הוא בחינת גבורה, ומשה עצמו - ת"ת, אהרן - שהוא בחינת נצח מצד החסד תמך בדרועא ימינא של משה, וחור שהוא בחינת הוד מצד הגבורה (ח"ר גימ' יצחק, ואות ו' מחבר לאמצע) תמך בדרועא שמאלא של משה, "ומטה אלוקים בידי" - בחינת יסוד, כמו אות ו' המחבר מלמעלה למטה, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ - אבן הוא בחינת מלכות. וכשהקומה הייתה שלימה, אזי היה כח במלכות לכלות את הרשעים (שמלכות הוא מלשון כליה לרשעים כמו שכתוב בזוהר), ואז וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת-עַמּוֹ לְפִי-חָרֶב.
ויש לתמוה, הרי לפני קבלת התורה עוד לא היה לישראל בחינת "וזרח משעיר למו", אז איך היו כח בידי אלו שעליהם נאמר הקול קול יעקב, להחליש כח עמלק שעליו נאמר על חרבך תחיה, ועוד ע"י חרב דוקא?
ואולי בזכות וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ, שעניין ידיו ועניין אמונה קשורים זה בזה, כי ידיו הם בחינת מעשה, ומעשה בלי השגה הוא בח' אמונה, וזהו רזא דנעשה ונשמע - עד בא בשמש, דהיינו עד שיאיר לנו ונזכה ל"נשמע", ולכן בזכות זו כבר התחיל לזרוח עליהם אור התורה. וגם בזכות האמונה דווקא נחלשים עמלק, כי עמלק הוא גימ' ספק (כדכ' היש ה' בקרבנו עם אין, ומיד אח"כ ויבא עמלק), וממילא כח האמונה מחליש את עמלק. ועוד יש לומר שתפילת משה הייתה הקול קול יעקב ולכן כתיב "לפי חרב" ולא "בחרב", דהיינו ע"י כח הפה.
וחור שהוא בחינת דין, עזר בזכותו מצד הדין, ולכן כתיב כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, ולא כתיב "ידיו" אלא ידו לשון יחיד, כי יכול להיות שזהו יד שמאל של משה דוקא שנתמך ע"י חור (ואולי ידו הימני החזיק את המטה ולכן לא הרים אותו משה כ"כ). ובמילת חרב גם יש אותיות ר"ח מצד הדין, אבל הוא מחובר עם "ב" כי עשו אמר "יש לי רב" מאותיות חר"ב, אבל יעקב אמר יש לי כל, בחינת רח"ל (ר"ח עם ה"ל" של כל) כי כל הוא בחינת יסוד, ויוסף שיצא מרחל הוא האש שאוכל את הקש של עשו (כמאמר הכתוב)…
וכאשר ירים ידו - אונקולוס תירגם "והוי כד מרים משה ידוהי ומתגברין ישראל" כי חור היה בנו של מרים, שהיא מצד הדין (אהרן מימין, משה באמצע ומרים משמאל), כי היא ממתקת את המים המרים כמו שפרשנו לעיל בעניין הבאר שהייתה בזכות מרים דווקא. ועל ידי כוחו של חור בן מרים שתמך בדרועא שמאלא של משה, נהפך החרב של עשו עליו להרגו מבחינת מלכות שעושה כליה ברשעים.
(ואיני יודע כמה אמת יש בכל הנ"ל אבל אולי יחנני ה' לכוון לקצת אמת מתוך כל העניינים האלו שכתבתי. כי התורה הוא בחינת חכמה שהוא כח מה. דהיינו שאין לנו שום תפיסה בו, והחכמה מאין תמצא. זאת אומרת שאין אמת אחד בתורה אלא שכל יהודי דורש ע"פ שכלו ובחינת נפשו, ואם זוכה אז התורה נכתבת למעלה, שנאמר ויכתב ספר זכרון לפניו)
למחרת שכתבתי את הנ"ל, שאלתי סימן מאת ה' האם יש תועלת בכתיבת חידושי תורה כאלו, כי מי יודע האם אני מכוון לאמת בכלל. ומיד אחרי כן קראתי בספר מגיד מישרים על הענין הנ"ל וראיתי שבכמה דברים התכוונתי לאמת ב"ה.
מגיד מישרים:
עמלק רצה להפריד בין ת"ת - שהוא משה, לבין מלכות - שהוא יהושע (הנקרא נער), ולכן אמר משה בחר לנו אנשים דוקא, ומשה לחם באיתכסיא מבח' ת"ת, ויהושע לחם באתגליא מבח' מלכות. ברוך שכיוונתי שמשה הוא בח' ת"ת ויהושע הוא בח' מלכות.
אנכי נצב על ראש הגבעה - הזכיר זכות קבלת התורה ("אנכי" ה' אלוקיך - ראש הגבעה - הר סיני). וזה מוסיף למה שחשבתי לעיל שקבלת התורה התחיל לזרוח להם אז.
ומטה אלוקים בידי - ליחד ת"ת עם כנסת ישראל. כמו שאמרנו לעיל שהמטה מרמז על יסוד.
כאשר ירים משה - יד ימין. ברוך שכיוונתי שיד ימין של משה הוא חסד, ויד שמאל שלו הוא דין, וגם שדייקתי ש"ידו" הוא רק אחד מהם ולא שניהם, אבל הוא אומר שהוא הרים יד ימין ולא יד שמאל כמו שכתבתי.
ויקחו אבן - רמז לכנסת ישראל, דהיינו מלכות כמו שאמרנו.
בריך רחמנא שהאיר לי נפלאות מתורתו, שהיא אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם. וגם אמי שלחה לי מלקוטי מהר"ן שגם שם כתוב כמה דברים על דרך זו, וכתבה:
Wow. Makes beautiful sense. B”H should also be toras Emes. Daven hard that all these beautiful machashavot that are sent to you, should indeed be so. B”H.
והיא הסבירה את הלקוטי מהר"ן כך:
ויהיו ידיו אמונה (שאם כלי הקבלה טהורים באמונה שלימה) עד בא השמש (אז אפשר לקבל מוחין הנקרא שמש/חכמה/ידיעה) ויחלוש יהושע (הוא האמונה, ירח) את עמלק (הוא ההיפך האמונה)
שאו ידכם קודש - זה ענין לעלות את החג״ת לחב״ד כדי לקבל חכמה/מוחין (קודש)
וזה ענין שמשה הרים ידיו ״חסד וגבורה״ לראש כדי לקבל מוחין
ת״ת שהוא ז״א הוא המעלה דעת לחבר או״א כדי שיקבלו חכמה/מוחין
כדי לקבל חכמה צריך קודם כלים מתוקנים באמונה (חסדים מכוסים) וזה מה שכתוב: ״ויהי ידיו אמונה״.
כדי שעמלק יצליח למנוע אותם המוחין, כל מה שהוא צריך לעשות זה לבטל את האמונה מישראל. עמלק=ספק
יהושוע שהוא הירח הוא ענין אמונה. ורצה עמלק להפרידו ממשה שהוא השמש או המוחין של ישראל.
וידוע שמוחין מתפשטים על ידי יחוד זו״ן (קודשא באיך הוא ושכינתי). יחוד משה ויהושע. .
Also when we learn that Moshe Rabeinu was bechinat ז״א, it refers to the place from which he received his nevuah . Z”a is aspaklaria nehira versus other neviim who received their nevuah via malchut.
