איתא במדרש. זש"ה לריח שמניך טובים וכו'. אמרו ישראל הראשונים לא נתת להם רק ריח מצות. לאדה"ר מצוה אחת. לנח ובניו ששה מצות. ומשעמדנו על הר סיני כמו שמריק שמן מן החבית וכו' עכ"ל המדרש: בית אהרן: ולזה אמר

והבית אהרן אינו מסביר מה כוונתו בחותם בתוך חותם. ואולי יש לומר שכוונתו הוא על הפסוק שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ. שע"י המעשה שהוא בזרוע, נעשה חותם גם בפנימיות הנפש - על לבך. שהוא חותם בתוך חותם.

ולכן לא כתיב שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ, וכַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ. כי פירוש הפסוק הוא כך: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ. איך? ע"י כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ. כי המעשה מביא ללב. כי המוח והלב הם בחינת נסתרות לה' אלוקינו כדכת' בפתח אליהו, אבל הנגלות לנו ולבנינו לעשות את כל דברי התורה הזאת, וע"י מעשה יזכנו בוראנו לאהבה וליראה אותו בלב שלם אמן.