עם קשה עורף הוא

כשחטאו ישראל בעגל הקב"ה התבטא כלפם בלשון "עם קשה עורף". מה עומד מאחורי הביטוי הזה? למה אין הקב"ה אומר שעשו רע או "הכעיסוני"?

ואולי יש לומר שכל עבודת ה' שאדם זוכה אליו הוא בעצם מהקב"ה, כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, כי ממך הכל ומידך נתנו לך, והוא הנותן לנו הרצון והכח, וכדכתיב צדיק מה פעל, אלא שכל מה שמוטל עלינו זה להניח להקב"ה לעבוד איתנו כחומר ביד היוצר, ולאפשר לו למול את לבבנו ולקרב אותנו אליו. והדבר היחיד שמונעה זאת הוא קשיות עורף, דהיינו שאין אנו מניחים להקב"ה לעבוד איתנו. וזה נובע מחוסר אמונה כי אנו אומרים, מה יש לי מזאת היגיעה (שהקב"ה דוחף אותי לעשות)? ולכן אין האדם נותן כביכול כח בפמליה של מעלה, כדכתיב תנו עוז לאלוקים. כי אף שהקב"ה הוא כל יכול, אין הוא יכול לקרב אותנו אליו אלא א"כ אנו מניחים לו לעשות כן, כי מסירת נפש, דהיינו למסור את רצונינו אליו, צריך לבוא מעצמנו ולא בעל כורחנו. כי אי אפשר לתת למישהו מתנה מכספו שלו!

ולכן אחר קבלת התורה ששמענו אלוקים חיים מדבר מתוך האש ובכל זאת עשו את העגל אז הקב"ה השתמש בלשון "קשה עורף", שזה מראה על זה שאין אנו מניחים להקב"ה לעבוד איתנו, שאנו מקשים ערפינו ואין נותנים לדברי תורה לפעול בנו.

ולכן פרעה הוא גם לשון עורף, כי כל עסק היצה"ר הוא להקשות ערפינו לא לתת להקב"ה להוציא אותנו ממצרים. כי הקב"ה רוצה מאוד להוציא אותנו מהארציות שלנו, מהמצרים והגבלות של רצונינו, והוא בודאי יכול להוציא אותנו, אבל אנחנו צריכים לרצות לצאת ולהניח לו להוציא אותנו משם. ואז הוא יוציא אותנו ביד חזקה, והוא יכה כל בכור, דהיינו שיקח ממנו את הרצונות הכי גדולות שלנו, שזה אינו קל, אבל עלינו לתת לו לעשות שפטים באלוהי מצרים, דהיינו בכל הכוחות והרצונות שלנו, ולהוציא אותנו משם! וזה רק ע"י כניעת פרעה, שהוא לשון עורף.

ועתה הניחה לי

ואולי לכן הפעם הראשונה שהקב"ה קורא לעם ישראל קשה עורף הוא גם נותן לנו את התרופה לזה ואומר למשה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי … ידוע שהמילה "ועתה" הוא לשון תשובה. אם הם רוצים לעשות תשובה על זה, הניחה לי! שיתנו לי לעבוד איתם!

ויש להבין למה אמר משה להקב"ה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וסלחת וכו'. האם זה ש"קשה עורף הוא" הוה סיבה ללכת בקרבנו וסלחת…?

ויש לומר שמדה זו של קשה עורף היא לא בהכרח רע, אלא אפשר להשתמש בו גם לטובה, כי הרי מדה זו של עקשנות הוא זה שמחזיק אותנו אלפי שנים בגלות בין הגוים, שלא "הנחנו להם" לדחוף אותנו מאחרי ה'. ולכן, בכדי להמתיק את הדינים הקשים ששרו אז על ישראל, משה רבינו דווקא השתמש במדה זו של קשה עורף לטובה. כי הקב"ה אמר לו "הניחה לי" לעשות בהם כליה ר"ל, אבל משה תפס בו והתחיל להתפלל בחזקה ולא הניח לו. כמו שנאמר וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי … וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו.

ואולי עכשיו מובן למה משה אמר אח"כ להקב"ה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי, דהיינו אם זה שהשתמשתי במדה זו של קשה עורף להתפלל בעדם מצא חן בעיניך, א"כ הרי מדה זו יכול להשתמש לטובה, ולכן יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ דוקא כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא.