אל תאמין בעצמך עד יום מיתתך

אולי אפשר לפרש, שידע האדם שכל עבודתו בעצם נעשה ע"י הקב"ה ואין אנו עושים כלום. דהיינו, אל תאמין שאתה עשית כלום עד יום מותך, ואל תחזיק טובה לעצמך אף פעם. וכשתמות, אזי ה' יראה לנו באמת שהוא עשה הכל. ואולי מה באמת נחשב שאנחנו עשינו, יהיה רק בזה שלא התנגדו והנחנו לו להוציאנו ממצרים, וגם את הייסורים שעברנו בשינוי הטבע שלנו יהיה נחשב לזכותינו, ואולי גם את הרצון ותפילתינו (הגם שזה גם ממנו).