ע"מ לעשות

רבי ישמעאל אומר, הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. (אבות ד' ה)

מהו הפירוש "לעשות"? אם לומדים תנ"ך למשל, או אגדתא, או הלכות קדשים וזבחים, טומאה וטהרה, או אם לומדים מעשה מרכבה, האם אין זו נקרא "ע"מ לעשות"? ונראה לומר שלעשות פירושו שלומד תורה כדי שיוכל לעשות רצון אביו שבשמים. לא לשם חכמה, ולא לשם כבוד, ואפילו לא בכדי שיוכל ללמד תורה לאחרים, אלא רק כדי לעשות רצון ה' בכל ליבו, בין ע"י הלימוד עצמו שהוא גופא רצון ה' שנלמד את תורתו לדעת את דרכיו, ובין כדי שהמאור שבתורה יחזיריהו למוטב ויוכל "לעשות" עוד עבודה עבור הקב"ה.