ובאמת זהו המדרגה הכי גבוה שילוד אשה יכול להגיע אליו. בחינת "מה", כמו שאמר משה רבינו ע"ה "ואנחנו מה" - גי' אדם (ואע"פ שבחינת "אין" הוא יותר גבוה, אבל לא יראני ה"אדם" וחי, לכאורה בן אדם לא יכול להגיע ל

ויש לנו להביא ראיה ש"מה" הוא הבחינה היותר נעלה שיש:

כי ידוע שההשגה הכי גבוה שיכול להיות היא נבואה.

וחז"ל אומרים שחכם עדיף מנביא, וחכם הוא זה שיש לו כח-מה.

וחז"ל גם אמרו שרק מי שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, זאת אומרת שיראתו צריך להיות יותר מחכמתו.

ובספר ראשית חכמה מביא את הפסוק "עקב ענוה יראת ה" והוא מסביר שיראת ה' היא רק עקב, דהיינו גורם, לענוה. דהיינו שענוה היא גבוה מיראת ה'. ובזה הוא גם מסביר מה שאמרו חז"ל:

אמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר {דברים י-יב} ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? והא''ר חנינא משום ר' שמעון בן יוחי אין לו להקב''ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר {ישעיה לג-ו} יראת ה' היא אוצרו. אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא.

ומפרש הראשית חכמה שמכיון שיראה היא רק עקב לענוה, לכן עבור משה היראה נחשבת למילתא זוטרתא, כי כל תכליתה היא רק להביא לענוה שהוא גבוה ממנה.

נמצא איפה שבחינת "מה" היא הדרגה הכי נעלה שאדם יכול לבקש. ולכן - מה ה' שואל ממך. ואיך מגיעים לזה? כי אם ליראה, דהיינו "רק" ע"י יראה, שעל ידו זוכה האדם לבחינת "מה".

וכן רואים בזהר ובראשית חכמה: