ביקש יעקב לישב בשלוה

ביקש יעקב לישב בשלוה קפצה עליו רגזה של יוסף, אמר הקב"ה, לא דיין לצדיקים מה שצפון להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה גם בעולם הזה?

ויש להבין, מה רע שביקש יעקב לישב בשלוה? האם לא עבר מספיק תלאות כבר בחייו עם עשיו לבן ודינה? האם הקב"ה באמת רוצה שיהיה לנו קשה? מה אכפת להקב"ה שיהיה לנו טוב גם בעוה"ז וגם בעוה"ב?

ואולי יש לומר כי ידוע מה שאומרים חז"ל על הפסוק ויתרוצצו הבנים בקרבה, שעשיו בחר בעולם הזה ויעקב בחר בעולם הבא. וכן אמר יעקב לעשו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה וכו' עד אשר אבוא אל אדוני שעירה. זאת אומרת, שיעקב הכיר שעולם הזה הוא מקום של עבודה עמל ויגיעה, ואין לצפות כלל לשלוה, כי אין העולם הזה אלא פרוזדור. ואדרבה, אדם צריך לראות בכל רגע ובכל מצב איך הוא יכול לעבוד את ה', בכל מאודך - שלא יהיה לבך חלוק על ה"מקום" כמו שפירש ר' שלמה קרלינער זצ"ל, דהיינו בכל מקום שאתה נמצא שם תעבדנו. וכל מה ששולח לי הקב"ה בחיים בין קל ובין קשה, בין טוב ובין רע, תמיד צריכים לחפש איך לעבוד אותו יתברך במצב הזה, והרצונות שלי בכלל לא אמורים להיות חלק מהמשוואה. כי ה' אחד - ואין עוד מלבדו, דהיינו שאנו צריכים להרגיש שהרצונות שלנו הם בטלים ומבוטלים וחסר כל משמעות בעוה"ז. והגם שזה מדרגה גדולה מאוד, אבל עבור יעקב אבינו כך היה צריך להיות. ובודאי שהקב"ה רוצה שיהיה לנו טוב גם בזה ובבא, אבל הוא לא רוצה שאנו יבקשו לישיב בשלוה בעוה"ז, כי אין העוה"ז אלא הזדמנות אחד גדולה של התאחדות ה', דהיינו לבטל רצונותי לגמרי, לאט לאט, יותר ויותר, ע"י תורה ומצוות, ואתנהלה לאטי לרגל המלאכה בעולם הזה, עד ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה.