מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'.

מהו הקשר בין שבת להודאה? ובכלל, איזה תועלת יש להקב"ה בזה שאנו משבחים אותו?

ידוע שמטרת הבריאה הוא לקבל ע"מ להשפיעה. אבל מה אפשר להשפיעה להקב"ה, וכי חסר לו משהו?

ונראה לומר שהמנגנון המאפשרת קבלת האורות ע"מ להשפיעה הוא ע"י הודאה. דהיינו שברגע שמקבלים את האור והתענוג, מיד משבחים ומפארים ומעריצין ומקדישים את השם, שזהו אור חוזר ממטה למעלה. ואע"פ שהקב"ה בודאי אינו צריך את ההודאה, הוא ברא את העולם בצורה כזו שכביכול הוא נהנה מההודאה והתשבחות שלנו (ושל כל מלאכי צבאות) כדי שיהיה לנבראים את האפשרות לקבל ע"מ להשפיעה.

ולכן אנו משבחים את ה' שהוא "מלך מהולל בתשבחות", דהיינו שמשבחין אותו בזה גופא שנותן לנו את האפשרות להללו בתשבחות! ולכן הוא גם נקרא "א-ל ההודאות"... "הבוחר בשירי זמרה"...

ולכן הקב"ה בחר בדוד להיות המשיח, שכל מהותו של דוד היתה בחינת הודאה (השם דוד משורש הודאה), והוא היה דור שלושים ושלוש מאדם הראשון - הוד שבהוד, ומזרע יהודה שאמר "הפעם אודה את ה" וכו'. ולכן חזקיהו המלך אע"פ שהיה ראוי להיות המשיח לא זכה לזה דווקא בגלל שלא היה שלם במידת ההודאה כמו שאומרים חז"ל, כי כל מהותו של ימות המשיח הוא קבלה ע"מ להשפיע, שהוא ע"י הודאה.

וידוע ששבת הוא רמז לגמר התיקון, ואז בגמר התיקון הכלים יהיו מוכנים לקבל את כל האורות ע"מ להשפיעה. ולכן שבת הוא ממש בחינת הודאה, כי זהו הדרך של השפעה מצידינו בקבלת האור. ואולי לכן מוסיפין הרבה הודאות ותשבחות בשבת, כגון בפסוקי דזמרה, נשמת כל חי, א-ל אדון וכו' כי השבת הוא מעין עולם הבא.

וידוע שצדיק הוא בחינת שבת, כי הצדיק תיקן כבר את הכלים של קבלה ויכול לקבל ע"מ להשפיעה כמו בגמר התיקון. (לכן מי ששומר את הברית נקרא צדיק, כי זה התיקון הגדול של הכלים בזה שיכול לדחוף רצון עצמו עבור רצון ה').