פרשת עקב

ואשברם לעיניכם

חז"ל אומרים שאם היינו נשארים עם הלוחות הראשונות, אז היה גמר התיקון והיינו רואים דרך הלוחות מסוף העולם ועד סופו. אבל קרה מה שקרה ומשה אומר לכלל ישראל "ואשברם לעיניכם".

חז"ל דורשים אצל יוסף - ויאסר אותו לעיניהם. שרק לעיניהם אסר יוסף את שמעון, אבל אח"כ הוציאו והאכילו וכו'. ונראה לי לדרוש גם כאן, שרק לעיניכם שברתי אותם, אבל באמת אין הם שבורים מבחינה רוחני, רק שאין לנו את הכלים להכיל האור הגדול הזה ולכן היה חייב להיות שבירה (כידוע כמו שכותב הבית אהרן ששלושת השבועות של בין המצרים הם בבחינת ג"ר שהוא אור גדול מאוד, ובגלל שלא היה לנו את הכלים לאור הזה היה שבירה וחורבן). אבל כשמשיח יבוא נוכל שוב לראות דרך הלוחות כל סודות היקום וכל סודות התורה.

ואולי לכן התורה נגמרת אם המילים "לעיני כל ישראל", שחז"ל מפרשים שמרמז על שבירת הלוחות. והלא יש לשאול, וכי מתאים לגמור את התורה במשהו עצוב?

אלא אדרבה, הקב"ה רוצה להגיד לנו שכל מה שכתוב כאן מתחילתו עד סופו, הוא רק לעיני כל ישראל, דהיינו בבחינת שבירת הלוחות, שאין אנו רואים היום את האור הגדול והנורא שנמצא בתורה עכשיו, ולכן צריכים לכל הבירורים של תורה שבעל פה כדי לברר את הטוב מהרע, כידוע שהתורה שבע"פ הוא רק בגלל שבירת הלוחות, ועשכיו צריכים לברר המותר מהאסור, הכשר מהפסול, הטמא מהטהור וכו'. אבל לעתיד לבוא התורה יאיר לנו בכל כבודה והדרה.

(ואמרה לי אם, שידוע שעינים הם בחינת חכמה, ולכן רק לעיניכם שברתי אותם, כי החכמה בתורה בהעלם עכשיו).