כי אין בנו מעשים

אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.. וכן אנו אומרים "כי אין בנו מעשים"… אז אם אין אנו עושים כלום, מה תפקידנו?

והנה יש דבר אחד שכן שייך לנו, וזה היגיעה והצער, כי אע"פ שהקב"ה עושה הכל, הרצון לקבל שלנו (שאינו שייך להקב"ה) מרגיש את ההתנגדות, וזה נקרא יגיע, ולכן לפום צערא אגרא ולא לפום מעשה אגרא, כי אין בנו מעשים.

ולכן הקב"ה קורא לעם ישראל עם קשי עורף מתי שאינם עושים רצונו, כי בעצם ה' עושה הכל, אלא שאנחנו לא רוצים לתת לו לעשות את הטוב הזה איתנו. אנחנו לא רוצים לצאת ממצרים, ולא מאמינים שאפשר, כי אנו מרגישים את ההתנגדות ורוצים ללכת בשרירות לבנו, ואין אנו מאמינים שאפשר להיכנס לארץ ישראל. ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' אלוקיכם.

ליתר ביאור: כי כשאנו חושבים על הטוב שהקב"ה רוצה לעשות איתנו להוציאנו מרצונינו, למשל ללמוד תורה ביגיע, אז אנו יודעים שהגוף יתנגד לזה ולכן אין אנו מאמינים שהקב"ה יכול לעשות את זה איתנו, וזה נקרא קשי עורף, כי בעצם הוא זה שיעשה, אלא שאנחנו צריכים לתת לו ולהאמין שהוא יכול להוציא אותנו ממצרים להביא אותנו אל הארץ אשר נשבע לתת לנו. ואע"פ שכל האנשים שראינו שם הם ענקים ואנשי מידות, אם חפץ בנו ה' הוא יעשה זאת - רק בה' אל תמרודו, דהיינו אל תתנגדו! תקבל את הצער שהוא נותן לך ע"י שהוא מוריד מכם הרצון לקבל ומחליף אותו אם כלים של השפעה, שזה נקרא שהוא נלחם לכם בכל הגוים אשר אתה ירא מפניהם. וע"י שאתה לא מתנגד בבחינת קשי עורף ונותן לו לעבוד איתך אע"פ שאתה מרגיש צער, ואינך אומר בשרירות לבי אלך, דהיינו שאני ילך בדרך שליבי רוצה, אז ה' יכול לעבוד איתך והוא יעשה הכל, והוא ישמיד את כל הגוים האלה מפניך שעל פי טבע אינך יכול. רק אל תתנגדו. אל תהיו קשי עורף. ובדיוק כמו שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים והכניסנו לא"י בניסי ניסים, כן הוא מוציא כל אחד ממצרים ומוכן להכניס אותנו לא"י, ובלבד שרק לא נתנגד.

(וביו"כ כשלא הרגשתי התעוררות בתפילה נפל לי מחשבה זו:) וכן הוא בעניין רע, כי ברגע שמייחסים כל הטוב לה' אז גם הרע יכול להיות מיוחס לה' כביכול, דהיינו אם יש לאדם נפילה ממדריגתו שלא יגיד שהוא עשה זאת, אלא הקב"ה עשה זאת, ולמה? שוב, כדי לנסות את האדם. רק בה' אל תמרודו, דהיינו אל תגיד שאני לא מסוגל, שהרי אני נופל שוב ושוב, כי אין הנפילות שלך, וה' כן מסוגל, רק תתייחס את הנפילות לה' ותצטער ותבקש ממנו לקרב אותך אליו. כי הוא עושה הכל ולא אתה.

ואולי זה הפירוש של הפסוק גול על ה' דרכך, ולא כתיב גול על ה' צרכיך. כי כל דרך שאתה עושה, בין טוב ובין רע, גול אותו על ה' לייחס אותו עליו.

ואולי זה כל נקודת הבחירה שלנו, צדיק באמונתו יחיה, לייחס הכל לה' ולא להיות תחת שליטת פרעה - לשון (קשי) עורף, ולקבל את ההתנגדות לרצון שלנו שה' עושה איתנו להוציאנו ממצרים ולהביא אותנו אל הארץ אשר נשבע לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש. (ארץ מלשון רצון - זבת מלשון השפעה, חלב הוא לבן, בחינת חסדים, ודבש הוא ירוק שהוא צהוב - בין לבן לאדום, שהוא תפארת, בחינת תורה, שהוא מתוק ממר). כי כל הטוב הצפון לצדיקים תלוי בכלים של השפעה ולא בכלים של קבלה* (ראה תיקון של אימי למטה), ולכן יש כ"כ הרבה התנגדות כשה' מוציא אותנו מארץ מצרים - שהוא הרצון לקבל, ומכניס אותנו לא"י - לכלים של השפעה.

והנסיעות במדבר הם הזמן הביניים, דהיינו כשיוצאים מכלי קבלה אבל עדיין אין כלים דהשפעה, כי שמה הוא מקום מדבר ושממה כי לא מרגישים חיות, ושמה יש ספק - גימ' עמלק, וכן וינסו אותי זה עשר פעמים וכו' ותקצר נפש העם בדרך, וכו'

יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם. וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה. וּבַדָּבָר הַזֶּה (גי' טוב, ואין טוב אלא תורה) אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

ואולי לכן צדיקים הם בחינת שבת, כי שבת הוא ענין של "כל מלאכתך עשויה", וצדיקים ג"כ חיים באמונה תמידית שאין להם מלאכה כי הכל נעשה ע"י ה', והם צריכים רק ללכת איתו בפשיטות ותמימות לאן שהקב"ה יוליך אותם.

וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה.

ויש לשאול, הלא התורה מדבר אל כל יהודי בכל עת וזמן. והאם ראינו כל הניסים בעינינו? אבל לפי הנ"ל מובן הדבר, כי כל מה שעברו במדבר אנחנו עוברים בבחינה פרטית. ולא כתוב שראינו אלא מעשה ה' הגדול אשר עשה איתך, ולאו דווקא דברים אלו בהוויתן ממש.

תיקון של אימי: אולי תגיד כך: "כל הטוב הצפון לצדיקים הוא על בסיס כלים דהשפעה הקודמים לכלים דקבלה".

I just thought that we can't receive much in the keilim of kabala, because once the cup is full - it's full. But on the keilim of hashpaa, where the greater the King is, the greater the pleasure is, there is no end... So that sounds like the kabala is somehow on the keilim of hashpaa, no? I'm a little confused.

You're mixing a few unrelated iniyanim here. Without keilim of kabbalah, ie keilim or ga"r or chaba"d, you can't be mamshich or receive ohr chochma. with keilim of va"k/katnut with which you can receive only ohr dechassadim, [which is a pretty big ohr as well]. ohr dechassadim is mitpashet to these keilim of katnut because and when they were dealing in hashpaa. thats one yesod in the limud

Then there is the TIKUN of the keilim. First the keilim of katnut ie galgalta veynayim in the rosh hamadrega and in the guf [ie it's chaga"t] need tikun. at this point there is chaba"d chaga"t of keilim in the madrega, called katnut. in the avoda, this would be the tikun of emunah/chassadim mechusim whose makon is in these sefirot. Then there can be gadlut or aliyat hakeilim shel acha"p in the rosh: ozen/bunah, chotam/z"a and peh/malchut which were missing in katnut ie when there was only galgalta/keter veinayim/chochma of keilim in the rosh. in the guf the neh"i are added in the gadlut hamadrega which are the keilim of kabbalahg in the guf hamadrega. another yesod.

Now that the madrega has gadlut and can be mamshich ohr chochma, it will only do so על הכוונה דעל מנת להשפיע! that's where the point yopu were making above, comes into play: I just thought that we can't receive much in the keilim of kabala, because once the cup is full - it's full

that is indeed so. that's why the madrega is only mamshich chochma al menat lehashpiya,.

1. because one can be mashpiya forever to the Borey, as His kli is infinite, contrary to our kli which can receive just as much and not more!

2. there is no tzimtzum on being mashpiya. one can be mashpya without ever stopping! just like in our physical reality, no one will tell you that you cannot give as much as you want.

but being mekabel has tzimtzumim if it lacks that "al menat lehashpiya" kavana. Just like in this reality, if you want to get things you must pay for them [tzimtzum], ie you can't take everything you want [but you can give all you want as long as you have it= no tzimtzum].

bekitzur...