כי תשא

מהו עניין "בעלילה באת על האדם"

למה חטא העגל קרא מיד לאחר קבלת התורה, דווקא אחרי התגלות כה גדול? וחז"ל אומרים שהשטן הראה להם דמות של משה מת, זאת אומרת שהניסיון היה באמת למעלה מהשגתנו, וכמו אצל אדם הראשון כתיב נורא עלילה על בני אדם, שחז"ל אומרים בעלילה באת על האדם. ויש להבין מהו העניין של "בעלילה באת על האדם", האם הקב"ה רוצה שנחטא ח"ו? ולמה הוא מנסה אותנו לפעמים בצורה שכמעט שאין בחירה?

ונראה לומר שהעניין של חטא בכלל הוא גילוי להאדם שהכלים שלו עדיין לא מוכנים לקבל את מלוא האור שהקב"ה רוצה לתת לו, (כי עדיין אין לו את המסך לזה, בלשון בעל הסולם). ולכן יש שבירה. וזה מה שקרה בעולמות העליונים בעת שבירת הכלים, ואז זה קרה גם אצל אדם הראשון בגן עדן, וגם בעת קבלת התורה. כי עדיין לא הגיעו הכלים של ישראל לשלמות כדי לקבל האור של גמר התיקון. ולכן דווקא אחר קבלת תורה שבכתב, שהיא אור גדול מאוד, היה צריך להתגלות בחינת תורה שבע"פ ע"י חטא העגל, שהם ה-13 מידות של רחמים כנגד ה-13 מידות שהתורה נדרשת בהם, שזהו תורה שבע"פ. כי אחרי החטא התגלה שהיו צריכים למידת הרחמים, שהוא עניין של בירורים במשך הזמן.

וכשאנו לומדים תורה שבעל פה ועושים את בירורים של מותר מאסור, כשר מפסול, טהור וטמא, וכו' ע"י 13 מידות שהתורה נדרשת בהן, אזי אנו מעוררים למעלה ה-13 מידות של רחמים. והאחרון של ה-13 מידות (שמסכם את הכל) הוא "וכן שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא השלישי ויכריע ביניהם", שזהו ממש בחינת רחמים, קו האמצעי. וכדכתיב גם אצל חטא העגל "וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם". כי רחמים ממתיק את הדין כי הקב"ה נותן לנו זמן, שזהו בחינת יעקב איש תם יושב אוהלים, ת"ם אותיות מ"ת, שממית עצמו באוהלו של תורה, וכמו שאמר ואני אתנהלה לאטי לרגל הילדים ולרגל המלאכה אשר לפני עד אשר אבוא אל אדוני שעירה - ועלו מושיעים לשפוט את הר עשו בגמר התיקון… כי ישראל עוד לא היו מוכנים להאור הגדול של תורה שבכתב בדרגת הלוחות הראשונות שאז פסקה זוהמתם.

ולכן בעלילה באת על האדם פי' שהקב"ה גורם להתגלה אצל האדם שהכלים שלו עדיין אינם מוכנים.

והלוחות הראשונות היו בחינת שמש, בחינת משה, שמאיר ללבנה, שהוא מלכות, בחינת תורה שבע"פ. ולכן רק יהושע הכניס לא"י, שהוא בחינת הלבנה, תורה שבע"פ. אבל כשמשיח יבוא חז"ל אומרים שמשה יכניס אותנו לא"י. כי אם משה היה מכניס לא"י בעת ההיא לא היה יכול להיות חורבן, אבל הכלים של ישראל לא היו מוכנים לזה ולכן היה חייב להיות שבירה ולוחות שניות,שהם בחינת תורה שבע"פ, שהוא רח-מים, לאט לאט, עד שהכלים יהיו מוכנים, ובעתה אחישנה בב"א.