והסירותי את לב האבן

אברהם ויצחק עסקו הרבה עם כריעת בארות בארץ (בתוך הארציות - דהיינו הרצון לקבל של הנברא) ומצאו מים ע"י עבודתם, אברהם ע"י מדת החסד ויצחק ע"י מדת הגבורה, אבל עדיין יש אבן על פי הבאר, לב האבן, כי אין האור יכול להאיר בלי תיקון ג' קווים. ורק כשיש "שְׁלשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹֽבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ"... אז כאשר ראה יעקב את רחל, שהיא הכלי, המלכות, "וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן". (כי בלי מלכות אין תועלת בהסרת האבן, כי לאן ישפיעו את מי הבאר?)... והסירותי את לב האבן… אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה.

ואולי לכן רואים שיעקב עסק הרבה עם אבנים, שנאמר:

וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵֽאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא: וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַֽעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ: וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֨מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִֽהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ: כי האבן של יעקב הוא בחינת ת"ת שהוא בחינת תורה, שהוא בית אלוקים.

וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹֽבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ (שהם הג' אבות כדאיתא בזוהר) כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָֽעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר: וְנֶֽאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כָל־הָֽעֲדָרִ֗ים וְגָֽלֲל֤וּ אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ: וַיֹּֽאמְרוּ֘ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כָּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלֲלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן: וַיְהִ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַֽעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַֽעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ:

אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה

וַיִּקַּ֥ח יַֽעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה: וַיֹּ֨אמֶר יַֽעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל:

וַיַּצֵּ֨ב יַֽעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן:

וַיַּצֵּ֧ב יַֽעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻֽרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם: ודוקא אצל רחל יש מצבה, ולא אצל שאר האבות ואמאות. ואפילו דבורה נקברה תחת האלון. כי האבן על קבורתה מסמלת שהוא הייתה הכלי של הסרת האבן והשקת הצאן.

ומיד אחר זה:

וַיָּבֹ֤א יַֽעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק: שהתחבר עם אבותיו להיות בריח התיכון, בחיר האבות.

מצ"ש ויצא, תשפ"ו

יש ארבע שמות לאבן: אבן,סלע, צור, חלמיש

ואולי הם כנגד חגת"ם - חלמיש - חסד - אותיות יש לחם. והכית בצור - גבורה. ודברתם אל הסלע - ת"ת, אבן - מלכות כידוע. ויעקב היה התיקון של חטא אדם הראשון (שופריה דיעקב כשופרא דאדם קדמאה). ולכן וילך ארצה בני קדם - לתקן חטא הקדמא - וירא והנה באר בשדה, באר החכמה בשדה של מלכות, אבל אבן גדולה על פי הבאר, ורק כשנאספו כל העדרים וגללו את האבן, כי רק בשילוב שלושה האבות אפשר לתקנו. ולכן כשבא יעקב בחיר האבות, בחינת תורה, יש אפשרות להסיר את לב האבן מעל פי הבאר, וַיִּגַּ֣שׁ יַֽעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן, שמשם ישקו כל העדרים. בב"א