אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק

אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ

וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.

אם יוסף זכה למלכות, למה הוא לא זכה להיות המלך ממש? כי כמוך כפרעה.

ונראה לומר שיוסף הוא בחינת יסוד שמחבר מלמעלה למטה, ולוקח מכל המידות שלמעלה ממנו, בחינת הכסא גי' אלוקים - הנהגת הטבע, וזה פי' "רק הכסא אגדל ממך", דהיינו שהמידות הם למעלה ממנו, וגם שבחינת הכסא - אלוקים - מתגדלת ממנו, ע"י שהוא משפיע לתחתונים, ואז נתגדל שמו בעולם. אבל מצד שני, הוא היה גם בחינת "אב לפרעה ואדון על ביתו", כי יסוד הוא תמיד למעלה ממלכות ומשפיע עליו. כך שיוסף היה ממש דוגמת בחינת יסוד, מקבל מלמעלה ומשפיע למטה.