תתן אמת ליעקב. אותיות "אמת" כתובים בתורה 6 פעמים אולי כי

תתן אמת ליעקב. אותיות "אמת" כתובים בתורה 6 פעמים אולי כי יעקב הוא בחינת ו' (עיין בית אהרן שמות). וכן יוסף הוא בחינת ו', כמש"כ אלא תולדות יעקב יוסף. כי ו' הוא קו שמחבר ממטה למעלה - מדת היסוד, וגם יעקב היה הבריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה. אותיות א' מ' ת' - הן ממש מן הקצה של האותיות אל הקצה השני כמש"כ יעקב חבל נחלתו - חבל נעשה מלפחות שלושה חוטים, חוט המשולש לא במהרה ינתק, והייתם לי סגולה כתיב בקבלת התורה, כי יעקב בחינת תורה, וסגולה לשון סגול - שהוא שלשה נקודות. וכמו שדיברנו כמה פעמים ששופריה דיעקב כשופריה דאדם הראשון, וגם דמות דיוקנו של יוסף היה כמו של יעקב, כי הם עשו תיקון לחטא העץ הדעת, וירא כי טוב העץ למאכל - טוב גמ' 17, אלא תולדות יעקב, יוסף בן שבע עשרה שנה - כמו שכותב הבית אהרן שע"י יוסף התחיל טובו של הקב"ה להתגלות בעולם. וירא את האור כי טוב - וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. יעקב היה בחינת אמת ובחינת תורה כמו שדיברנו, והכל אחד, כי יעקב בחינת עקב - עקבתא דמשיחא, שמחכה עד הסוף (ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה אשר לפני), דהיינו ע"י התורה שהוא בירורים של שיתא אלפי שנין - שע"י מצוות התורה מבררים ניצוצות של טוב מתוך הרע.

ואפילו שאנו נמצאים בעולם שנראה שקר בזה שאין אנו רואים את טובו של הקב"ה בשלימות כעת, אבל אם היינו רואים כל התמונה - מא' עד מ' עד ת' אז היינו רואים אמיתת טובו. ומשה היה גם בחינת תורה וגם בחינת אמת, כמש"כ "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו" - שמדבר על משה ואהרן, משה בחינת אמת וצדק, אהרן בחינת חסד ושלום - נשקו כמש"כ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים--וַיִּשַּׁק-לוֹ. ומשה הוא בחינת אמת ובחינת תורה כמו יעקב. משה אמת ותורתו אמת - כי משה, תורה, ואמת, הכל אחד. (הגימט' של משה צו = אמת, תורה צוה לנו משה), והוא עיקר תיקון חטא של אדם הראשון ששם כתיב וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל - ובמשה כתיב וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא שטוב מתקן החטא של טוב, וכש"כ בבראשית: וירא את האור כי טוב ויבדל, וחז"ל אומרים שגנז את האור בתורה לצדיקים לעתיד לבוא, וכן אצל משה כתיב ותצפניהו שלושה ירחים, ולא יכלה עוד הצפינו. ואולי, כי אין אדם זוכה לאור הגנוז עד שאינו עובר שלשה ירחים, דהיינו בחינת הלבנה שממעטת עצמה ומתחדשת. וזה צריך לקרות שלושה פעמים… כי קודם זוכה האדם לעלות מבחינת נפש לרוח, משפיע ע"מ לקבל, ואז שוב ממעט עצמו ומתחדש וזוכה לבחינת נשמה - משפיע ע"מ להשפיע, ואז שוב ממעט עצמו ומתחדש וזוכה לבחינת חיה - שהוא מקבל ע"מ להשפיע - ואז זוכה לאור הגנוז. וכמו שכותב הבית אהרן וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר, שמשה תיקן הטא של אדם הראשון ומגלה האור הגנוז בסוף (יאור לשון אור) ע"י התורה, כש"כ וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, חמר = רמ"ח מצוות עשה, שבתוכם נגנזו האור. ויקח משה את עצמות יוסף עמו, כי יעקב, יוסף, ומשה - כולם קשורים לתיקון חטא אדה"ר. (אגב, ראיתי בבית אהרן שהשם "אל שדי" קשור ליוסף - [נראה לי פר' וארא], כי הוא התגלות החסד עד שתאמר "די" - וגם שמתי לב שגי' משה = אל שדי).

משה אמר לה' וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ אֶת-עַמֶּךָ. וה' עונה לו … ושמי י-ק-ו-ק לא נודעתי להם,ועיין רש"י כי לא כתיב "לא הודעתי להם" אלא שלא הכירו אמיתת השם. וידוע כי שם הויה הוא בחינת רחמים, וכמו שדיברנו כמה פעמים, רחמים הוא דחיית העונש ודחיית קושי העבודה למשך זמן, ורק ע"י רחמים היה יכול להתקיים העולם (כמו שאמרו חז"ל - רצה לברוא בדין, ראה שאינו מתקיים, שיתף עמו רחמים, דהיינו לעט לעט). לכן, כשמשה שואל למה הרעות לעם הזה ועדיין לא היצלתם, ענה לו ה' ששמי י-ק-ו-ק שמראה על רחמים, עדיין לא השיגו האבות, שהם לא זכו להשיג אמיתת טובי (רש"י משתמש במילה "אמת" פעמיים) כי הבטחתי ועדיין לא קיימתי. אבל אתה הולך להשיג ולראות גילוי שם זה, שהוא לוקח זמן, וצריך סבלנות, כי שם זה דווקא מראה על דחיה, שלא מיד רואים את הישועה, אבל עם הזמן - בחינת רחמים - יתגלה האמת. לכן רחמים נקרא אמת, וכן התורה נקרא אמת, כי רק בסוף אחרי כל הבירורים יתגלה האמת.

מה שמו, מה אומר עליהם? ויאמר ה' אהיה אשר אהיה. אולי אפשר לומר כי עד עכשיו השיגו שמו של הקב"ה ע"י מה שראו או בהווה או בעבר - כש"כ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלא - אותיות אלוקים, או השם שד-י הוא ע"ש שאמר לעולמו די, בעבר. אבל עכשיו אומר ה' למשה שיגיד לבני ישראל שבעתיד הקרוב הולך להתגלות שם חדש, דהיינו ע"י המכות וקריעת ים סוף הולך להתגלות כוחי וכבודי שלא הכרתם עד עכשיו, ולכן אמר אהיה אשר אהיה בלשון עתיד.