הודיה - הנשק הסודי של היהודי

הודיה - הנשק הסודי של היהודי

מה השורש של הודיה?

חז"ל אומרים: תפש לאה פלך של הודיה 'הפעם אודה את ה' - ולכן יצא ממנה יהודה שהודה ודוד שאמר הודו לה' כי טוב. רב הוטנר שואל מה הקשר יהודה הודה במעשה, לא לה'. עונה שטבע האדם מתנגד להגיד תודה, כי האדם רוצה להרגיש שהוא מסתדר לבד. הודיה אומר שבלעדיך לא הייתי מסתדר.

כל יהודי נקרא בשם זה, כי זה המהות של יהודי. דלית ליה מגרמיה כלום, וכל הכח שלו זה מה'. קוי ה' יחליפו כח, ברגע שמודים שאני לא יכול, רק ה' יכול, אז מקבלים כח מלמעלה. ולכן כל האומות לא מצליחים לנצח את הכח היהודי, כי זה כח אלוקי - הבא ע"י ביטול. הודיה אינו סתם מידה טובה, אלא הוא ממש הסוד של הישרדות היהודים אלפי שנים, המהות של יהודי.

מלכות אצל הגוים בא מכח ומניצחון של מלחמות, אצל היהודים מלכות בא דוקא מיהודה, הכח להודות שאני לא יכול ולהודות לה' שעושה הכל. כי אז מקבלים שררה מלמעלה. יהודה יש דלית באמצע שמסמל דלית ליה מגרמיה כלום, וכל שאר השם הוא יקוק ממש, כי הכל הוא מה'. וכן דוד זכה למלכות, שתמיד ראה עצמו כעני ואביון - שאין לו כלום מעצמו (ואפילו ה-70 שנה שלו היה צריך לקבל מאדם הראשון, כי למלכות אין לו מעצמו כלום)

ועיין לעייל בדרשה של יעקב אוחזת בעקב עשיו, שזה כל המהות של עם ישראל (יעקב - לשון עקב - עקבתא דמשיחא - שאין לו אחיזה בעוה"ז רק ע"י אחרים) - דלית ליה מגרמיה כלום.

מלכות של יוסף - משיח בן יוסף

אברך, שליט, משביר, אב, אדון, משל (6 בחינות כנגד מדת היסוד?)

יוסף זכה למלכות ע"י בחינה זו גם, כשאמר "בלעדי - האלוקים יענה את שלום פרעה"

וגם הסיפור עם אשת פוטיפר -- ששמעתי פעם ווארט, אם הקב"ה בעצמו נתגלה לו, איזה נסיון היה פה? אלא שיוסף עשה כל מה שביכולתו, אבל היה עדיין חסר הכרה מוחלטת שרק ה' עשה הכל, ולכן הביא אותו למצב שכבר עמד ליפול וה' עצר אותו - רק כדי שיכיר זאת. ואז - עם הכרה זו - היה יכול להגיע לדרגת יוסף הצדיק, מידת היסוד, ויוסף הוא המשביר… כי כל השפע בא ע"י הכרה שהכל מהקב"ה. כמו שאומר הרמב"ן בפרשת בא, שזה כל תכלית הבריאה, שנכיר שה' בראנו ונודה לו. ולכן היה כזה תביעה גדולה מיוסף כשביקש משר המשקה לזוכרו, כי כל כוחו של יוסף בא דוקא ע"י הכרה מוחלטת שאינו יכול לעשות כלום בלי ה'. ועיין בבית אהרן פרשת מקץ שאפילו מלכות בית דוד מקבל את השפע ע"י יוסף, כי הכל אחד…

ולכן יוסף אמר להאחים - וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. דהיינו, איך הגעתי עד הלום? איך זכיתי לאב, אדון ומשל? ע"י זה שאני מכיר שלא אתם עשיתם כלום, הכל הוא מה' יתברך.

אולי יוסף היה רק משנה למלך ולא מלך ממש כדי לרמז שהוא מקבל את השפע רק ע"י זה שנותן את הכל למי שממעלה ממנו, כמו שכתוב וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-הָעָם, הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה; הֵא-לָכֶם זֶרַע, וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה - דהיינו, ע"י שאני נותן הכל לפרעה - למי שלמעלה ממני - אני זוכה להשפיעה כל הטוב… (עיין בית אהרן ויחי, שכשנולד יוסף התחיל טובו של הקב"ה להתגלות בעולם, לכן כתוב ויוסף בן שבע עשרה שנה גימ' טוב).

החשמונאים נצחו ע"י כח זו ממש, כי לא היה שום דרך על פי טבע שינצחו, רק ע"י מסירת נפש - שהוא ביטול גמור - זכו לכח אלקי שניצח את היונים. ולכן קבעו את ימי החנוכה להלל והודיה דיקא, שהוא המצווה העקרי של חנוכה. אפילו המנורה זה רק פרסומי ניסא, כי מי שרוצה להודות גם רוצה לפרסם מה שעשה הלה עמו…

משה בחינת נצח - אהרן בחינת הוד. כהונה בא מהוד, כי רק ע"י ביטול אפשר לכהן, "כי תשתרר עלינו גם השתרר" - כי הצד הטומאה אומר שכהונה נראה כשררה, אבל אינם מבינים שאהרן השיג דרגא זו דוקא ע"י ביטול וענוה, וזה ההיפך ממה שהם ביקשו. כי כהן הוא זה שנותן הכל להקב"ה - כמו שכתוב בתורה שמלכי צדק (שם) היה כהן לא-ל עליון עד שאמר "ברוך אברהם לא-ל עליון" שאמר קודם אברהם, ואז ואז נלקחה הכהונה ממנו ונתנה לאברהם שאמר "הרימותי ידי אל ה' קונא שמיים וארץ" - כי זה הוא כהונה ממש, בחינת הוד, ביטול… מקנה הכל לה' - פן יאמר אני העשרתי את אברהם. הכל לה' - הוד בחינת דין, ואז זוכים לנצח - בחינת חסד. וגם מלכות הוא בחינת דין, ש"המלוכה והממשלה לחי עולמים" - ואז זוכין למלוכה ושפע ע"י בחינת יסוד - יוסף - שהוא מצד החסד. (האדרת והאמונה לחי עולמים… תפלה נהדרת שאומרים לפני שמתחילים פסוקי דזמרה, כי בתפילה זו נותנים את הכל להקב"ה)

ובגלל שאברהם הקנה הכל לה' זכה לבחינת מלכות - שנאמר "נשיא אלוקים אתה בתכנו", והמלכות נמשך עם יצחק, שאבימלך בא אליו לכרות ברית, ואז המלכות היה צריך לעבור לעשו, כי מלוכה וכהונה שייכים לבכור, כמו שנאמר אצל ראובן - "יֶתֶר שְׂאֵת - כהונה, וְיֶתֶר עָז - מלכות. פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר" - ולכן המלכות עבר ליהודה וכהונה ללוי. ועשו היה אדומי כי מלכות הוא בחינת דין (וכתוב בזוהר שלכן אהב יצחק את עשו, כי הולך מין אחר מינו) וכן היה דוד המלך אדומי. וכשמכר עשו את הבכורה ליעקב, עבר המלוכה עליו, והקב"ה בירכו בברחו מפני עשו "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" לשון "פרץ" שממנו בא דוד, לשון "מלך פורץ גדר"… ומיעקב המלוכה עבר ליהודה… וראיתי בילקוט שמעוני דבר פלא. יש שיטה שיהודה הרג את עשו - עיין שם, כמו שאמר לו יעקב "ידך בעורף אויביך". ואומר המדרש, למה הרגו דוקא מאחורה - בעורף? כי קלסתר פניו של עשו היה דומה לו, ולכן נהג בו כבוד. רואים שגם יהודה היה אדומי! (ואולי לכן דוקא יהודה הוא זה שהרג את עשו, כי הולך מין אחר מינו גם לענין "כח הנצחון").

כשנתן ה' את התורה לעם ישראל אמר לנו שנהיה לו ל"ממלכת כהנים גוי קדוש". כי מלכות מתחיל בהוד, וממשיך לבחינת יסוד - שנותן את ההשפעה למלכות. (אולי אפשר לומר: גוי = נצח, כי אין עם ישראל יכול להיות גוי בעולם הזה אלא ע"י נצחון, שמגיע ע"י קדוש = יסוד, השפע מלמעלה, וזה שייך רק ע"י הוד - כהנים, ביטול, ואז ממלכת = מלכות, גמר התיקון)

ולא נשאר ממלכות החשמונים כלום, כי ביקשו שררה ומלכות שאינו שייך להם, כי כהונה זה הביטול שמביא למלכות ע"י יסוד ומלכות - יוסף ודוד. כי ביטול לבד אינו מלכות, כי עדיין אין שפע מלמעלה. יסוד הוא השפע של "לחם לאכול ובגד ללבוש שמגיע מה' ליעקב בחר לו יה, להגיע לדרגת והיה ה' - חסד - לי - לבחינתי - לאלוקים - דין, ביחד, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.