אברהם:

אֵל עֶלְיוֹן - שנאמר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ… ועוד כתיב: וַיֹּאמֶר אַבְרָם… הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים - מדת החסד שייך לאברהם

וְקוֹנֵה הַכֹּל - שנאמר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וכן כתיב הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת - מדת החסד שייך לאברהם

וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ - ה' גילה לאברהם בברית בין הבתרים על גאולת בניו (מה שאין כן אצל האבות אחרות לא דיבר על הגאולה)

בְּאַהֲבָה. - מדת אהבה מקביל למדת החסד

מֶלֶךְ עוֹזֵר

וּמוֹשִׁיעַ

וּמָגֵן - אל תירא אברהם, אנכי מגן לך…. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מָגֵן אַבְרָהָם - אל תירא אברהם, אנכי מגן לך…. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ

יצחק - שפרחה נשמתו בעקידה וחזרה עליו, עבר תחיית המתים:

אַתָּה גִּבּוֹר - גבורה

לְעוֹלָם, אֲדֹנָי - עולם, בחינת העלמה - דין

מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, - תחיית המתים דין

רַב לְהוֹשִׁיעַ.

בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל. - טל של תחיה

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, - מכלכל לשון כל, כלה, מלכות, דין

מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים,

סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, - נופל בחינת דין שורה עליו

וְרוֹפֵא חוֹלִים, - חולה בחינת דין שורה עליו

וּמַתִּיר אֲסוּרִים, אסור בחינת דין שורה עליו

וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. - שמתו בדין

מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, - גבורה

וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, - לשון דומה, מלאך הממונה על רשעים בגיהינום

מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה - מוריד שאול ויעל

וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. - מצמיח אחר שנרקב באדמה מצמיח הישועה, שנאמר עת צרה היא ליעקב וממנה יושעה - (ועיין בזוהר, ממנה ממש יושעה).

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. - אמונה הוא דין, מלכות, ואמונתך בלילות, ושוב תחיית המתים

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

יעקב:

אַתָּה קָדוֹשׁ

וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ

וּקְדוֹשִׁים

בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ

קדוש מוזכר פה שלוש פעמים, שיעקב הוא בחיר האבות, ג' קווים. וכן כתוב בזוהר שיש לכוון על השלוש קווים כשאומרים קדוש קדוש קדוש - המשלשים לך קדושה. וגם כתוב בזוהר (בהר) שיעקב הוא תיקון של גילוי"ע בחטא של אדם הראשון. וזה קשור לבחינת קדושה.

והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני

ואולי יש ג' סוגי קדושה: קדושה של דין - כמו אצל הלווים,

קדושה של חסד - בחינת א-ל הקדוש

וקדושה של רחמים וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי

ולכן משלשים לך קדושה, מכל ג' בחינות אלו שאתה נוהג בהם את העולם, שיעקב השלים הבנין עם מדתו הכוללת חסד ודין יחד.

רע"מ - פרשת אמור דף צג/א

ומאן דשוי רעותיה בתלת דרגין דאבהן בכללא חדא ליחדא לון גו קדושתא דא. אי לא יכיל לשואה רעותיה יתיר שפיר קא עביד.

ולבתר כד מטי ב"נ מלא כל הארץ כבודו כדין יכלול גרמיה בההוא קדושה לאתקדשא לתתא גו ההוא כבוד דלתתא ורזא דא ונקדש בכבודי ולבתר יעביד ארח פרט. לאתקדשא כלא כמה דאנן עבדין. לעמתם דמלאכי עלאי דאמרי ברוך כבוד יי' ממקומו דא כבוד עלאה. ולבתר ימלוך יי' לעולם וכו' דא כבוד דלתתא. ובספרא דרבי ייסא סבא קדוש קדוש קדוש וכו'. דא איה קדושה לאתקדשא תורה שבכתב בכללא חדא. ולבתר לעמתם ברוך כבוד יי' אלין נביאים ולבתר ימלוך יי' לעולם רזא דא אנן צריכין בקדושתא דא לאשתכחא תמן קדושה וברכה ומלכות לאשתכחא כלא כחדא. קדושה כמה דאתמר קדוש. ברכה ברוך כבוד יי' ממקומו מלכות ימלוך יי' לעולם וע"ד כלא אנן צריכין לאשלמא וע"ד יכוון ב"נ וישוי רעותיה בכל יומא.

תחיית המתים מוזכרת פה 6 פעמים, אולי כנגד 6 סוגי תחיית המתים שיש:

(הזוהר אומר שיהיה שני פעמים תחיית המתים לעת"ל)

קודם בגופים שחיו מקודם,שיחיו שוב ויהיו מתרפאים מכל חולי ומום שהיה להם בחייהם, כמו בקבלת התורה

ואח"כ ימות הגוף הגשמי ואז יהיה תחיית המתים בגוף רוחני יותר.

בעקידת יצחק, פרחה נשמתו

בקבלת התורה, פרחה נשמתם

כשקמים משינה, כמו שאנו אומרים המחזיר נשמות לפגרים מתים

בחינת גלגול נשמות היא ג"כ תחיית המתים

אתה גבור - בחינת גבורה, יצחק, מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, שהחיית אותו בעקידה

מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים - בקבלת התורה, שהתורה הוא בחינת רחמים - תפארת

וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר - תחיית המתים א' (שהם ישני עפר)

מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה - בחינת גלגול, ממית ומחיה שוב

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים - כשקמים משינה, כמו שאומרים: שחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְחַיֵּה הַמֵּתִים - תחיית המתים ב' - מסיימים עם החשוב מכל (המתים, עם ה' הידיעה, שמתו וחיו כבר, או י"ל ה' מתים שכבר עברו ה' סוגים אחרים של מיתה, או י"ל ה' שעולם הזה נברא בה' - עד עכשיו היו בבחינת עולם הזה, ועכשיו את מחיה אותם לנצחיות לעולם הבא)