Hod is fire, which cannot exist on its own, only by swallowing that which is outside of it, while it reaches for the sky… Perhaps that is why on Lag Baomer, Hod She’beHod, we light bonfires.

Also in the mizmor of הבו לה’ בני אלים, we find the 7 midos through the 7 kolos, and also there HOD is fire…

מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז׃

הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ׃

קוֹל ה' עַל־הַמָּיִם חסד אֵל־הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל־מַיִם רַבִּים׃

קוֹל־ה' בַּכֹּחַ - גבורה

קוֹל ה' בֶּהָדָר - תפארת

קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים - נצח וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃

וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ־עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן־רְאֵמִים׃

קוֹל־ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ - הוד׃

קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ - יסוד (קדש)׃

קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת - מלכות - (בחינת אילת השחר) וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ (בחינת כל, כלה, מלכות, ויכולו, תכלית שמים וארץ) אֹמֵר כָּבוֹד׃

ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃

ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃

Be that as it may, Hashem is like a DOT - with no midos, absolute oneness. But He allowed his light to be mispashet into 10 sefiros so our world could tolerate His light.

So too, a Jew below, is but a dot. The pintale Yid. Yet there are 600,000 oisiyos laTorah, and all types of people with different midos. But what makes us a Yid is the Yud at the core.

It’s interesting that although the Yud is just a dot, it has a small right leg going down, and a small tag on the left going up. Perhaps that symbolizes that we can only be a Yid if we extend our right hand (chesed) to those below us, and if we extend our left hand upwards, to be mekabel from above us. Since we have nothing of our own, we must be mekabel from above to exist (left being nukva, receiving from above) and yet, we share what we get with those below us (right being chesed). And the left hand is weaker than the right (and smaller on the yud than the right leg) because receiving should always be less important to us than giving.

And because Dovid’s whole bechina was וד - from the bechinas HOD, דלית ליה מגרמיה כלום - he actually thanked Hashem for that bechina at the height of his joy:

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד

אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי

ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי

ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר

זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ

כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה

וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם

ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל

אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן

מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ

שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי ה' הֶיֵה עֹזֵר לִי

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה

לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ

He thanked Hashem for this bechina of DALED - DAL - the poor man who has nothing of his own, like the Zohar says about the moon - Malchus, that it only has light from what the sun gives it.

בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז

It was all you

מַה בֶּצַע בְּדָמִי

I have nothing, but if I am lost, what will YOU, Hashem, have from me?

הֲיוֹדְךָ עָפָר

Once again, the bechina of Hodaah. All I can give you, Hashem, is praise, since I have nothing of my own I can praise you for everything