חכמה, גדולה ועשירות במקום אחד

חכמה = כח מה, הכח לדעת שאין אנו יודעים כלום. כדכ' ראשית חכמה יראת ה'. ויראת ה' פירושו, מי שמעשיו קודמים לחכמתו (כמו שאומר ר' חנינה בן דוסא), דהיינו שהוא מבין שאינו מבין ועושה יותר ממה שמבין. כי לדעת שאינו מבין היא גופה "ראשית חכמה".

גדולה = ולא קם כמשה, ומשה היה עניו מכל אדם. רואים שהפי' של גדולה הוא לדעת שאינו כלום.

עושר = איזה הוא עשיר? השמח בחלקו. ואיך אפשר לשמוח בחלקו עם חסר לו מה שיש לאחרים? כי הוא יודע שהכל שייך להקב"ה, ואפילו העשיר הכי גדול, בעצם אין לו כלום. "כי לי הכסף ולי הזהב אמר ה". ולכן אין שום הבדל בין עשיר לעני, כי לשניהם אין כלום, אלא מה שהקב"ה' נותן, לפי מה שהוא מבין שטוב לאדם, ולכן אני שמח במה שנותן לי כאילו הייתי העשיר הכי גדול בעולם, כי לשנינו בעצם אין כלום - חוץ ממה שהקב"ה נותן לטובתינו, בין רב למעט.

יוצא ש:

גדול הוא כשאדם מבין שאינו כלום.

חכם הוא כשאדם מבין שאינו יודע כלום.

ועשיר הוא כשאדם יודע שאין לו כלום.

ולכן... אל יתרעם אדם ויאמר "אין לי תקוה להיות חשוב בעיני ה', כי איך אני יכול להיות גדול כמשה וחכם כשלמה המלך?!". כי דווקא בזה שמבין יותר שאינו כלום-- ואינו מבין כלום, באותו מדה ממש הוא נהיה יותר גדול ויותר חכם בעיני ה'!

וכן מי שמרגיש עצמו לצדיק, ידע היטיב שצדיק הוא דווקא ע"י ענווה, ולכן כל מה שיותר מרגיש את עצמו לצדיק, באותו מדה ממש הוא מתרחק מלהיות צדיק! כמו שאמר פעם הקוצקער(?) "אני אוהב יותר רשע שיודע שהוא רשע, מצדיק שיודע שהוא צדיק".

ומי שמרגיש עצמו חכם, יזכור שחכמה הוא דווקא ע"י הידיעה וההבנה שאינו יודע כלום.

ומי שמרגיש עצמו לעשיר, ידע היטיב שאין לו כלום, ואפילו גופו הוא רק פיקדון מהקב"ה!

ותדע כל זאת היטיב, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, ואז תהיה עניו ושפל בעיני עצמך (כמוני).

And so it is with everything:

The gemara says, the more we are toleh our success in others, the more Hashem is meyaches it to us.

The more we run away from Kavod, the more Kavod will chase us.

The more tzedaka we give, the more Hashem gives us - and blesses our own parnassa.

The more we ACT “as if” serving Hashem is the biggest zechus and pleasure even when we don’t feel it, the more Hashem LETS US feel that it really is the greatest pleasure. And the more we give our lives to Hashem, the more he gives us LIFE.

The more humble and vulnerable and honest a Jew is, the more others will see him as a leader.

The more we accept malchus shamayim and want to serve Hashem even when we feel nothing, like a shor la’ol and a chamor lemasa, the more we merit to feel the great light of the mitzvos.

The less we WANT, the more we GET. (As they say in the 12-Steps, “Give it away to get it back”).

The more we let go of control and let Hashem run the show, the more we will see Him in orchestrating our lives.

And perhaps that’s why Yom Kippur comes right before Sukkos, even though the two are in stark contrast of each other. Because only when we give it all away to Hashem are we zoche to rejoice in Hashem’s bounty and bask in the shade of the shchinah.

מצ"ש פרשת עקב

אולי אפשר לפרש את הפסוק הראשון של קריאת שמע כך:

"שמע ישראל י-ה-ו-ה אלוקינו" - קבלת עול מלכות שמים ויראת שמים. דהיינו אע"פ שאתה נוהג בבחינת רחמים, אני מקבל על עצמי בחינת אלוקים.

"י-ה-ו-ה אחד", אז אפשר להגיע לאהבת ה', אחד = אהבה.

ויש לפרש את המילה אחד משני בחינות. א. מצד הקב"ה - שכל ריבוי מעשיו ומידותיו הם אחד - רק להיטיב. ב. מצידינו, שכל ריבוי מעשינו אמורים להיות רק עבור ה'... ואיך נוכל לעשות זאת? כשיש לנו אמונה שלימה באחדות ה', דהיינו שכל מה שהוא עושה אינו אלא מתוך אהבה, ממילא אנחנו נרצה לעשות הכל עבורו. וזהו אהבה אמיתית, שכל אחד עושה הכל רק עבור השני. כדכת' אני לדודי ודודי לי. וכן כתיב דודי לי ואני לו, כי האהבה הולך ממטה למעלה, וממעלה למטה.

וכן אתמר בפ"ק דברכות "את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים [...] וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה. "אמר הקב"ה אתם חטבתם אותי חטיבה אחת בעולם שאתם אומרים 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד' ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר 'מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'.

ויש עוד דוגמאות לכך, למשל:

חלקי ה' אמרה נפשי… כי חלק ה' עמו…

נקום נקמת בני ישראל, נקום נקמת ה'...

ולכן קבעו את הפסוק של "שמע" בין הברכה של "הבוחר בעמו ישראל באהבה" - שהוא מצד הבורא (וכן במעריב, אוהב עמו ישראל) ובין הפסוק "ואהבת את ה' אלוקך" - שהוא מצד הנברא.

קדושים תהיו כי קדוש אני ה'. מה הפירוש שה' קדוש? המילה קדוש פירושו מזומן ומיוחד, דהיינו שאין להקב"ה אלא כוונה אחת, והוא תמיד מיוחד ומזומן להיטיב. ולכן הוא מבקש ממנו, שכשם שאני קדוש לתכלית אחד, כן תהיו אתם קדושים אלי, לכוון הכל לכבודי, כדי שאוכל להיטיב לכם.

והמלאכים משבחים את ה' בקדוש קדוש קדוש כנגד השלשה אבות כי כל מה שאנו רואים בעולם משתייך לאחד מהמידות, חסד, גבורה ורחמים. ולפעמים נראה שאין כוונתו להיטיב ח"ו, ולכן אומרים קדוש 3 פעמים לשבח אותו שבכל מידותיו אין לו אלא כוונה אחת - עולם חסד יבנה.

וחז"ל אומרים שכמו שהקב"ה משתבח למעלה בקדוש קדוש קדוש ע"י המלאכים, ישראל משבחים אותו למטה באלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב. והיינו הך.

קדוש קדוש קדוש = 1,230. אולי כנגד 3 אבות ו-12 שבטים.