הסוד של תפילה עושה מחצה

הדבר היחיד שמפריד בינינו לבין אור הגנוז הוא הרצון לקבל לתועלת עצמנו. עכ"ז, הרצון שלנו הוא בעצם כל מהותינו (כי חוץ ממנו הכל הוא של הקב"ה), אלא שעבודתינו היא להפוך את הרצון ל"חפץ חסד". וזה כרוך בייסורים, כי שינוי הרצון כואב, פשוט כואב. וברוב חסדיו, נתן ה' לנו את התורה, כידוע שיש דרך ייסורים ודרך התורה. כי התורה הוא בחינת רחמים שמלמדת אותנו לשנות את הרצון שלנו דרך המצוות, בדרך נועם, במשך זמן. אלא כשהקב"ה רוצה לזרז את התהליך, או לאלו שאין עושים את התורה, הדרך היחידה לשבור את הרצון הוא בדרך ייסורים ר"ל, כי ייסורים כואבים להרצון והם עושים רשימה. וכשבן אדם מתפלל, הוא בעצם אומר "אני רוצה להפוך את רצוני אליך בדרך התורה" ולכן אין צריכים אותו כמות של ייסורים להגיעה לאותה תוצאה. אבל כשאין אדם שם ליבו להתפלל על ייסוריו ותולה אותו במקרא, אז הייסורים אינם פועלים את תפקידם כראוי וצריכים להכפיל את ייסוריו לשבור את רצונו באותו מידה. לכן, תפילה עושה מחצה פי' אם יש צרה ומתפללים, התפילה עצמה עושה מחצה מהפעולה שהייסורים אמורים לעשות, ולכן הישועה קרובה לבוא.