מצ"ש שמות

וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל. … וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה

רמז למשה שהסנה הוא עם ישראל שבוער באש השיעבוד, אבל איננו אוכל, אי אפשר להשמיד עם ישראל. וכן ראינו בכל הדורות ובכל התלאות הנוראות שעברו עלינו, הסנה היבש נראה בוער, נראה שאט אט כלה, אבל איננו אוכל. ובזה גופה רואים את גודל השגחת הקב"ה בעולם, ולכן כתיב וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה - מתוך הסנה הבוער דוקא רואים את ה'.