הוא אחד ושמו אחד

פסחים נ. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב. א"ר נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י סבר רבא למדרשה בפירקא א"ל ההוא סבא לעלם כתיב ר' אבינא רמי כתיב (שמות ג, טו) זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא אני באל"ף דל"ת:

אולי שני הפשטים אחד הם. כי לעתיד לבוא יברכו "הטוב והמיטב" על הרע כמו על הטוב. וגם יקראו י-ה-ו-ה ככתבו ולא בשם אדנות. כי י-ה-ו-ה הוא שם של חסד ורחמים, כמו שאומר השפתי חכמים על רש"י בפרשת וארא "ושמי ה' לא נודעתי להם" דהיינו בין שהם ראוים ובין שאינם ראוים. ואדנות הוא עניין עבדות, כמו עבד שצריך לקבל מרות אדונו, אם טוב אם רע, אבל הוא אינו מברך על הרע כמו על הטוב. כי בעולם הזה, כשמרגישים כאב אי אפשר לנו לקרוא ל"אדנות" בשם י-ה-ו-ה, כי אין אנו מרגישים את החסד. אבל לעתיד לבא יוכלו לקרוא י-ה-ו-ה ככתבו כי החסד יהיה בגלוי ולא בהסתר. ולכן שני הפשטים אחד הם.

פסחים נו. אמר רשב"ל (בראשית מט, א) ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא חס ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אמרי רבנן היכי נעביד נאמרוהו לא אמרו משה רבינו לא נאמרוהו אמרו יעקב התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה אם תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה להביא בחשאי

וכן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אולי כי בעוה"ז, בחינת מלכות, "כבוד מלכותו" אינו מבורך בפי כולם בגלוי אלא בהסתר, אבל המלאכים שראוים כבוד מלכותו אומרים אותו בקול רם, וכנראה גם לעתיד לבוא.