במדבר רבה יח ג, פרשת קרח

"ויקח קרח". מה כתוב למעלה מן הענין? "ועשו להם ציצית … ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו לח) – קפץ קרח ואמר למשה: טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית? אמר לו: חייבת בציצית. אמר לו קרח: טלית שכולה תכלת אין פוטרת עצמה, ארבע חוטין פוטרות אותה? – בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה? אמר לו: חייב במזוזה. אמר לו: כל התורה כולה רע"ה פרשיות אינה פוטרת את הבית, ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית?

למה בחר קורח דווקא בטענות אלו ולא בשאלות על חוקים אחרים כגון פרה אדומה וכדומה, שגם הם אינם מובנים לנו? ויש מפרשים הרבה ע"פ דרוש וע"פ סוד, אבל נראה לי על פי פשט שקרח טען כך: כלל ישראל הם כמו בית מלא ספרים (יברך את בית ישראל) או בגד שכולו תכלת (וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ?) כי כולם קדושים ובתוכם ה', וכולם שמעו אנכי ה' מפי הגבורה, אז למה צריכים צדיק אחד להנהיג ולהכשיר את כל הבית או את כל הבגד?

וזה היה טעותו, כי רק ע"י צדיק יסוד עולם יכולים להכשיר, להעלות, ולתקן את כל הבית ואת כל הבגד. כי אע"פ שיש צדיקים חסידים ואנשי מעשה בתוך בית ישראל, חייבים צדיק הכולל נשמות ישראל, כמו שכתוב ויאמינו בה' ובמשה עבדו. וכן כתוב, וגם בך יאמינו לעולם.

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ.