דבר תורה ששמעתי משיעור:

"כי הכית את אתונך זה שלוש רגלים"

חז"ל: רמז לו שרוצה להחריב אומה ששומרים שלוש רגלים.

למה דוקא מצוה זו ולא אומה שאומר קריאת שמע או שומר שבת?

הקנאה, התאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם

חטא אדם הראשון כלל שלושתם:

קין היה אמור לתקן קנאה

דור המבול היה אמור לתקן תאוה

דור הפלגה היה אמור לתקן כבוד, במקום לעבוד את ה' רצו להלחם בו

על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים

אברהם תיקן קנאה, כי גמילת חסדים הוא היפך הקנאה

יצחק תיקן כבוד, כי עבודה הוא היפך כבוד עצמי. נעקד ע"ג המזבח.

יעקב תיקן תאוה, כי תורה הוא תבלין ליצר הרע.

השלושה רגלים הם כנגד השלושת האבות

פסח כנגד יצחק - שנולד בפסח, כי גילוי מלכות שמים בעולם הוא יסוד העבודה

סוכת כנגד אברהם - זמן שמחתינו, מים, חסד

שבועות כנגד יעקב - תורה

לבלעם היו כל המדות הרעות של קנאה, תאוה וכבוד

ולכן אמר לו האתון והמלאך - אתה, שיש לך קנאה, תאוה וכבוד שמחריבים את העולם, רוצה לעקור אומה ששומר שלוש רגלים כדי לתקן שלוש מידות אלו שנגרמו ע"י חטא אדם הראשון?!

הוספה אפשרית שחשבתי:

בלעם בירך את ישראל שלוש פעמים בעל כרחו, אולי כנגד שלושת אבות:

אברהם: כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ (צורים הם האבות, וגבעות הם האמאות - ואברהם הוא ראש צורים): הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. י מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל; (השתמשות מדת החסד לקדושה, כי גילוי עריות הוא היפך מדת החסד). תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. (עולם חסד יבנה).

יצחק: לֹא-הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. כב אֵל, מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם-(כנ"ל) כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם, לוֹ. כג כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה-פָּעַל, אֵל. כד הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. (השתמשות מדת הגבורה לקדושה).

יעקב: מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (תורה - בתי מדרשות) ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים (יושב אוהלים) נָטַע ה', כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם (אין מים אלא תורה). ז יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. ח אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם--וְחִצָּיו יִמְחָץ. ט כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.