אמונה שלמה

וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.

יש אנשים שתולים עבודתם באמונתם, וכל זמן שיש להם עוד ספיקות באמונה אינם מוכנים לתת יגיעה אמיתית. והם מקווים שאמונתם יתחזק ואז יתנו יותר יגיע. אבל אין זו דרך התורה של נעשה ונשמע, אלא חייבים לתת יגיעה תמיד למעלה מהאמונה בתוך הדעת, ורק אז זוכים להשגה יותר גדולה.

ואולי זהו הפשט בפסוק הנ"ל. כי עמלק = ספק בגימ'. ורק אחר שמנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, דהיינו רק אחרי היגיעה שזכית לנצח את כל המידות רעות והתאות רעות שנמשלים לכל העמים והאיבים מסביב, רק אז תמחה את זכר עמלק - דהיינו לא יהיה לך עוד שום ספק ותזכה לאור האמונה השלמה. אבל כל עוד שיש אויבים עדיין מסביב, בודאי עוד יהיו ספקות באמונה. אבל אין להתיחס עליהם אלא להמשיך למחות כל אויביך מסביב ורק אז תזכה למחות כל ספק מליבך.