למה יש כ"כ הרבה קללות בתוכחה לעומת רק קצת ברכות?

ונראה לומר שכל הברכות הכתובות בתורה אינם בגדר שכר, כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אלא שהם רק הבטחה מאת ה' שאם נעשה רצונו לא יהיו שום מניעות וטרדות, ונחייה בשלווה ובשמחה וטוב לבב מרוב כל. כי בתורה יש פרד"ס, ופשוטו של מקרא מדבר רק בעולם העשייה ולא מדבר מעולמות עליונים, ולכן השכר הצפון לצדיקים אינו נכתב כלל ב"פשט", אלא רק מבחינת מניעת המניעות. אבל הקללות הם באמת עונשין בעולם הזה כדי שכלל ישראל יהיו בבחינת "לעולם ירשו ארץ" לעולם הבא. ואם כן איפה יוצא, שכל הקללות הם בעצם ברכות מבחינה זו, כי בעונשין הקב"ה בוחר לשלם לישראל בעולם הזה כדכתיב "הסתרתי פני רגע ממך", אבל בברכות עיקר השכר הוא נצחי לעולם הבא כדכתיב "ובחסד עולם ריחמתיך".