שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד

לפעמים כשאני אומר שמע יש לי הרגשה שאני סתם אומר ה' אלוקינו אבל אני לא מרגיש את זה באמת, ואני סתם אומר ה' אחד אבל אני שאול את עצמי, האם ה' הוא באמת אחד בליבי, שאין אצלי בלב שום דבר אחר חוץ ממנו יתברך? ואז חשבתי שאולי אפשר להגיד את הפסוק בצורת תפילה וצעקה: "שמע ישראל" - תחשוב ותתבונן, "ה' אלוקינו" - למה ה' הוא לא אלוקינו לגמרי בלב שלי?! "ה' אחד" - למה ה' לא אחד לגמרי בלב שלי?! דהיינו, במקום להגיד דבר שהוא מדריגה גדולה להרגיש, לומר שמע בדרך של תפילה וצעקה מתוך הלב של "הרי הוא אלוקינו, אז למה הלב שלי לא מרגיש את זה??" הרי אין עוד מלבדו, אז למה אני מרגיש כל כך את עצמי??

ואמא מאוד נהנית מהרעיון ואמרה שאולי זה הדרך לחבר בין היחוד עלאה (שמע) להיחוד תתאה (בשכמל"ו)