שלושה קווים בעבודת ה'

אחרי שבוע מותשת של הכנות לקראת המבצע הגדול של שובבי"ם בקרב אלפי בחורים בארץ ובחו"ל, בשבת בבוקר הקב"ה האיר את עיני וליבי בהתעוררות זו:

נראה לי שכל אחד יכול לזכות לפועל דברים גדולים עבור הקב"ה וגם לזכות להתקרב לה' ע"י שלושה קווים בעבודת ה'. לא שזה קל, אלא שנראה לי שיש מהלך ברור ופשוט איך להגיע לזה.

קו א'. לדעת שאין עוד מלבדו. דהיינו, שאין שום דבר בעולם השוה כלום חוץ ממנו יתברך, כי הוא הכל - והכל נמצא בו, וכל מה שנדמה לנו שיש תועלת או הנאה בעולם חוץ ממנו הוא רק דמיונות, הבל ורעות רוח.

קו ב'. לדעת שאין אנו עושים כלום, ואין אנו יכולים אפילו להגביה אצבע קטנה בלי עזרתו יתברך, כי הוא הנותן לנו כח לעשות חיל, והוא נותן לנו את החיות, ואת הרצון, ואת השכל, את הכל בכל מכל כל! ורק ברוב רחמיו וחסדיו הוא נותן לנו את הזכות לעשות רצונו ולהתקרב עליו… כמו שנא' אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך…

עכשיו, מה הפירוש "לדעת" את שתי הדברים הנ"ל?

קו ג'. תפילה ואמונה. פה נטמן כל העבודה שלנו בעולם הזה. כי פעמים מרגישים אמיתות שתי הדברים האלו, ופעמים איננו מרגישים אותם כראוי. וכמובן מה שאנו מרגישים אינו משנה כלל את העובדות. כי שני דברים אלו הם מציאות ברור ופשוט, א' שאין עוד מלבדו, וב' שרק הקב"ה נותן לנו כח לעשות אפילו הדבר הכי קטן. אז מה עושים כשלא מרגישים את זה? ע"י תפילה ואמונה זוכים לעלות עוד מדרגה בסולם. כי הדבר היחיד שכביכול אינו ממנו יתברך הוא תפילה, כי תפילה הוא רק ע"י חסרון שאינו שייך אצל הקב"ה, וגם אמונה בא מצד הנברא כשהוא מעורר אותו מחמת חסרון בידיעה, שגם זה אינו שייך אצל הקב"ה. וע"י קו זה של תפילה ואמונה הקב"ה נותן לאדם להכיר עוד קצת שאין שום דבר אחר בעולם חוץ ממנו יתברך, וגם נותן לו להרגיש עוד קצת שאינו עושה כלום.

ואח"כ לוקחים מהאדם את ההרגשות האלו והוא צריך להתפלל לה' על זה שיתן לו שוב את ההרגשה של אמת. ולא שהוא מתפלל על מדרגות כלל, אלא רק מתפלל פשוט שהקב"ה יגלה שוב את עיניו לראות את האמת כמו שהוא. שנאמר, קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת. "אבא, תן לי רק לראות את האמת בלי טשטושים שאין שום דבר בלעדיך, ושאיני יכול לעשות כלום בלעדיך". ובינתיים, אף כשאינו מרגיש זאת, ע"י אמונה הוא ממשיך לעשות ולפעול כאילו שני דברים האלו היו ברורים לו כשמש, וע"י זה שוב זוכים לטפס עוד שלב על הסולם ולהרגיש עוד קצת מגדולתו יתברך וביטול עצמו, וכן חוזר חלילה.

וע"י עבודה בשלשה קווים אלו, א. הידיעה שאין עוד מלבדו יתברך, ב. שאין אנו עושים כלום והוא עושה הכל, וג. תפילה ואמונה בזמנים שאין אנו מרגישים זאת, זה מה שמקדם את האדם עוד שלב ועוד שלב.

ונראה לי שע"י שלושה קווים אלו, כל אחד יכול לזכות לפעול דברים מאוד גדולים עבור הקב"ה בעולם, וגם לזכות לטפס על סולם עבודת ה'. וע"י התמדה בדרך הזו לאחר זמן, יכול להגיע לדרגות מאוד גבוהות, ממש כמו האבות הקדושים. כי זה ממש כל היסוד של עבודת ה' בעולם הזה.

ואולי שלושה קווים אלו הם כנגד האבות. כי אברהם אבינו גילה בעולם שאין עוד מלבדו והקנה את כל השמים וארץ כולו לה', ולימד שחוץ ממנו יתברך לא שווה כלום. ויצחק אבינו ע"י העקידה פעל את הידיעה הברורה שהקב"ה עושה הכל ואנו לא עושים כלום, כי הקריב את עצמו לגמרי לה'. ויעקב אבינו הוא בחינת אמונה ותפילה, הקול קול יעקב, שלימד אותנו לעבוד את ה' ע"י שני קווים אלו גם כשאין לנו הרגשה ברורה באמיתות הדברים. ואולי לכן יעקב היה צריך לעבור כ"כ הרבה תלאות וקשיים, שלא מצאנו אצל אברהם ויצחק, כי הוא בחינת אמונה ותפילה.

ואולי לכן ראה יעקב אבינו סולם בחלומו, שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. כי רק ע"י בחינתו, שהוא אמונה ותפילה, זוכים ל"ועולים בו" עוד שלב ומרגישים את זה עוד קצת, ואז "יורדים בו", שוב לוקחים ממנו הרגשת גדולתו יתברך ומכניסים לו איזה הרגשה של כוחי ועוצם ידי… ואז הוא מתפלל לה' שירגיש שוב את האמת ולא יפול ח"ו להשקר כאילו שיש משהו אחר בעולם ששווה כלום חוץ ממנו יתברך, או שכאילו הוא עושה שום דבר מעצמו, וע"י אמונה הוא ממשיך בעבודותו בכל כוחו ובביטול גמור כאילו היה יודע דברים אלו בבירור. וע"י זה, שהוא נקרא תפילה ואמונה, שוב זוכה לעלות עוד שלב על הסולם.

ואולי זה אחד מהפירושים למה לפעמים אנו נקראים ע"ש יעקב, ופעמים נקראים בשם ישראל. כי בכל מצב של ירידה שהוא חייב להשתמש באמונה ותפילה (דהיינו הרגשת חסרון) אנו נקראים "יעקב". ובכל עליה שהקב"ה מגלה לנו את האמת, בשם "ישראל" יכנה.

(ואולי זה גם אחד הסודות של טלית ותפילין. שהתפילין של יד הם כנגד המעשה, דהיינו להכיר שאין אנו עושים כלום. והתפילין של ראש הם כנגד מחשבה שאין עוד מלבדו, שנאמר ויראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, אלו תפילין של ראש. ומוכרחים לרדת כל פעם מהרגשות אלו לצורך עליה, ולכן חייבים להתעטף בטלית ולכסות את הפנים בלי לראות, כדי ללכת באמונה ותפילה עד שמעלים אותו שוב מן השמיים להרגיש אמיתת שני קווים הראשונים).

Explaining it a bit more:

I was thinking that אין עוד מלבדו is more the kav of chesed, like Gadol. Expansive. Nothing but Him.

While "He does everything and I do nothing" is more the side of "Din", mitzad the nivra's awareness of bitul.

And then comes Yaakov's mida and says that when we don't feel these two things fully, we're mispalel mitoch chisaron and work mitoch emunah, and thereby go up the ladder again to feel these 2 things.

What I think is important (at least for me) about this insight that Hashem gave me, is that the only things necessary for true avodas Hashem are simply these 2 yedios. Some people are zoche to feel Hashem's greatness through his Torah, or through great hasagos in Kabala or yichudim, etc. But really anyone can simply recognize that there is nothing but Him, everything is Him, and nothing besides Him is worth anything, etc... and I do nothing and am nothing, etc.... And if a person truly felt these two things bishleimus, they would be as great as Moshe and Dovid. The problem is, it takes a lot of emunah to live this way, and only occasionally we get a fleeting feeling of the real emes of these truths.

I thought now maybe to incorporate this idea in the pasukim

לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבׇר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃

Hashem is saying telling us that the Torah does not need huge mochin of hasaga or huge kochos of asiyah. It just needs the recognition from our side that there's nothing but Him.

So the first pasuk is telling us that it's not in the Shamayim to feel Hashem's greatness only by going up to the heavens to see how great He is and to see that there's nothing but Him.

And the second pasuk is telling us that one needn't see miracles to know that humans don't do anything: "And it's not over the sea" (Yam is malchus, i.e. the world of teva), in other words, there's no need to go "over" the teva to know that we don't do anything. Even in the teva itself, we do nothing.

But how do we keep these two ideas alive in the world of Sheker we live in? Comes the third pasuk and says, "It's in your heart and mouth (which is Teffila), laasoso (which is Emunah, i.e. do when you don't feel. Live this way even when you don't feel it). And that's all we need to do.