וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ

יש פעמים בלימוד התורה ובתפילה שאדם מרגיש מעט ייאוש, משום שהוא יודע שאינו מבין דבר, כפי שאמר דוד המלך ע"ה: "פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ". וכן כמעט בלתי אפשרי לכוון בתפילה אפילו בפירוש המילות רוב הזמן, ללא יגיעה רבה. וכן הוא יודע בעצמו שאין לו שום מדרגה רוחנית וכו', ועל פי רוב מחשבותיו נתונות רק לרצונותיו שלו ולא לכבוד ה' וגלות השכינה. ואז הוא חושב: "כיצד תורתי ותפילתי יכולות בכלל למצוא חן בעיני ה'?".

וצריך לדעת שעבודתנו בתמימות ובפשיטות חשובה מאוד מאוד לפני הקב"ה. שכן המלך הגדול הוא אין־סופי, ואפילו הצדיק ובעל ההשגה הגדול ביותר אינו דבר לפניו יתברך, כפי שאמר החכם מכל אדם: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", וכן "אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח".

לפיכך, עלינו לעבוד את ה' מתוך ידיעה שאיננו יודעים דבר, כפי שכתוב בתהילים: "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ". וכידוע המאמר מבעל התניא: "תכלית הידיעה הוא שלא נדע". שכן עצם הידיעה שאיננו יודעים כלום, והכנעת הלב לפניו יתברך כנער שאינו מבין בדרכי העולם וזקוק לאביו לכל דבר — בכך מתקיים בנו מאמר חז"ל: "אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן". שהרי תינוק אינו מבין עניין של השפעה לזולת ואינו מבין אלא את רצונו שלו, וגם אינו מבין על פי רוב את המילים או את משמעות מה שהוא לומד ומתפלל, ובדרך כלל אף אינו אומר את המילים כראוי. ואף על פי כן, הוריו שמחים עמו שמחה גדולה על כל דבר תורה ותפילה שהוא לומד — וכל שכן הקב"ה, כפי שחז"ל מגלים לנו, שאפילו ההבל היוצא מפיהם בתורה ובתפילה מקיים את כל העולם!

נראה אפוא שעבודתנו לפניו יתברך צריכה להיות להעמיד את עצמנו בבחינת נער, כפי שאמר דוד המלך ע"ה: "כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי" (וכידוע, כך נקרא מט"ט בשם "נער"). וזוהי התקווה היחידה שיש לנו למצוא חן בעיני ה' יתברך, וכהמשך הפסוק הנ"ל: "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". ואולי אפשר לומר שההבל פיהם של תינוקות של בית רבן המקיים את העולם, מרמז גם על אלו המעמידים את עצמם בבחינת "תינוקות".

"וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן" — וכפי שכתבו הספרים: "והבל הביא גם הוא" — שהביא את עצמיותו. ואולי זה מרמז שכשמביאים את הלב, אזי "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ" — אפילו הבל פינו יקר מאוד אצלו יתברך. ועל זה הדרך כתיב "אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל... הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ".

יהי רצון שנזכה לכך. אמן.